מול עצת אחיתופל, התופסת מקום מרכזי בעצות שבתנ"ך, מעמידים הנביאים את עצת ה'. מול החכמה האנושית עומדת הגזירה האלוקית.

 

ההתמודדות עם עצת אחיתופל הופכת לנקודה המרכזית בדיכוי מרד אבשלום. המוח העומד מאחורי המרד קשה ומסוכן ממנו. אך תפילתו של דוד נענית, וה' מסכל את עצתו "לבעבור הביא ה' אל אבשלום את הרעה" (י"ז, יד).
סכנה דומה, הנובעת מהסתייעותו של הכוח המדיני בעצתו של חכם, ארבה לישראל מעצת בלעם. אף שם פיצל הנביא את הצמד בלק ובלעם, והציג את עצותיהם כשתי חלופות: "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור..." (מיכה ו', ה). ובלעם שבא לקלל, סופו יצא מברך: "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה..." (דברים כ"ג, ו)
בלעם ואחיתופל מגלמים את ניסיון התקוממותו של השכל האנושי על רצון ה'. האדם, כיצור חכם ואוטונומי, מנסה להערים, להתגבר ולנצח את אלוקיו. בלעם פועל נגד ישראל, ואחיתופל - נגד מלכות בית דוד (האמיתית). אלא ש"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" (משלי י"ט, כא). למרות תחכומו של האדם, ועל אף חשבונותיו ומהלכיו הנכונים, הוא מוצא את עצמו מבוזה, טועה ומטעה.
אבשלום מנותק לחלוטין מן השכינה ותלוי לחלוטין בעצת אחיתופל. לתככיו ומהלכי האפלים אין הוא יכול למצוא סעד ועזר ממרומים; לכן הוא מתמכר לעצה האנושית. אמנם גם דוד, כעדות הכתוב, נועץ באחיתופל, אבל הדברים לא פורטו בתנ"ך, כי אף על פי שדוד כפוף לו בראיית המציאות ובהגדרתה, אין הוא מתבטל לפני חכמתו אלא שואל עצה ממרומים.
סיכול עצת אחיתופל אינו כרוך בנס גלוי, אלא חושף את חולשתו הבסיסית של השכל האנושי. מתברר שציפייתנו מן האנשים, ובמיוחד מן החכמים שבהם, להתנהגות רציונאלית אין לה על מה לסמוך.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז מלך - עיונים בספר שמואל', בהוצאת מדרשת הגולן