בשונה מירבעם, רחבעם לא צריך לבנות מקדשים, כבר יש אחד בירושלים. אז הוא בונה ערי מבצר כדי להגן על הגבולות. האם זוהי כל ארצו של רחבעם?
פרשת המלחמה שכמעט הייתה בין יהודה לישראל בראשית ימי רחבעם וירבעם, המלחמה שנמנעה בצו הנביא שליח ה', חוזרת כמעט מילה במילה בספר מלכים (מלכים א יב) ובספר דברי הימים (דהרי הימים ב יא). אבל המשך הפרק שונה. ואולי ראוי יותר לומר - דומה ולא דומה.
בשני הדיווחים נמשך הפרק בתיאור בנייה וביצור של ערים, אבל בעוד שספר מלכים מפרט את הערים שבנה ירבעם מלך ישראל, ספר דברי הימים עוסק בערים שביצר רחבעם מלך יהודה.
ירבעם בונה שתי ערי בירה ושתי ערי מקדש, בירות בלב ארצו ומקדשים בגבולותיה. סימון הטריטוריה באמצעות מקדשים הייתה נהוגה בקרב עמים רבים בתקופת המקרא וגם לאחריה, ותפקידה היה להדגיש את החפיפה בין גודל ארצו של המלך לעוצמת ההשגחה של אלוהיו.
רחבעם, לעומת זאת, לא בונה מקדשים. יש כבר מקדש בירושלים, עיר הבירה ולב הממלכה, ואין זה ראוי לבנות לו מקדשים נוספים. במקום זה בונה רחבעם ערי מבצר להגן על גבולות ארצו ועל הדרכים החשובות. ערים לאורך הציר המרכזי בממלכת יהודה – דרך גב ההר, ערים במדבר ובשפלה להגן מפני הפלישתים, העמלקים ושוסי המדבר.
ורק תהייה אחת גדולה יש להעלות כאן. לאחר כל כיבושי דוד והצלחות שלמה, האם זוהי כל ארצו של רחבעם? לא דרומה ללכיש ולזיף, לא מזרחה לתקוע? ומה עם דרום הר חברון ובקעת באר שבע? ומה עם מצדות עין גדי והערבה? שלא לדבר בכלל על הנמל בעציון גבר שבנה אביו לחוף ים סוף.
מה שמחברי ספר דברי הימים רוצים להגיד לנו הוא שהממלכה הגדולה והרחבה שהקימו דוד ושלמה הצטמצמה מאוד בימי רחבעם, ולא רק בגלל קריעת השומרון והגליל בידי ירבעם ושבטי הצפון.