ערי המקלט

חלוקת הפרק:
1. פס' א – ו: הציווי על ערי המקלט
2. פס' ז – ט: הפרשת ערי המקלט
 
כללי: הפרק שלפנינו עוסק בערי המקלט והפרק הבא עוסק בערים שניתנו ללווים. הקשר בין השניים מפורש בתורה בספר במדבר פרק לה, א-ח. ייעודם של הערים בשלב זה לאחר כיבוש וחלוקה היא על פי דברי התורה בדברים פרק י"ט, פס' א-ב. למעשה ניתן להבחין שהכתוב כאן עושה שימוש בביטויים הן מפרשת ערי המקלט בבמדבר ל"ה והן מהפרשה בדברים י"ט.
 
1. פס' א – ו
א. פס' א- ב: סגנון הפסוקים ("וידבר ה' אל יהושע לאמור. דבר אל בני ישראל...") הוא ייחודי ויוצא דופן. זהו הסגנון הקבוע בתורה ביחס למשה והוא מופיע מחוץ לתורה רק כאן, ביחס ליהושע.
 
ב. פס' ד - 'ואספו אותו' – סגנון הפסוק מזכיר את לשון התורה בדברים כב,ב באשר להשבת אבידה. אפשר ובכך הכתוב רומז על החובה של אנשי העיר לעשות עמו חסד ולשמור עליו כמו על אבידה.
 
ג. פס' ו – כוונת הפסוק היא שאם יזוכה במשפט לפני העדה, הוא ימתין בעיר המקלט עד מות הכהן הגדול.
 
2. פס' ז – ט
פס' ז - 'ויקדישו' – השימוש בביטוי זה דורש תשומת לב, במיוחד לאור העובדה שבדברים י"ט לשון הפסוק הוא 'הבדלה'. יש שהציעו שהשימוש בביטוי זה הוא בשל העיר 'קדש' ויש כאן 'לשון נופל על לשון'.