פעולתו של פְּעֻלְּתַי

כאשר פסקו הרדיפות הקשות שלאחר מרד בר כוכבא, התכנסו החכמים באושא והקימו מרכז תורני באושא שבגליל. קטע מיוחד במינו במדרש שיר השירים רבה (ב, ה) מתאר את הדרשות שנשאו בטקס הקמת המרכז.

כך נפתח הקטע:

"בשלפי השמד (=כשפסקו הרדיפות של תקופת השמד) נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן: ר' יהודה ור' נחמיה ור' מאיר ור' יוסי ורבי שמעון בר יוחאי ור' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב. שלחו אצל זקני הגליל ואמרו: כל מי שהוא למד יבוא וילמד, וכל מי שאינו למד יבוא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון. כיון שהגיע זמנם להפטר אמרו: מקום שנתקבלנו בתוכו אנו מניחים אותו ריקם?!"

לאחר הכרזה זו עלו בזה אחר זה החכמים ודרשו דרשות שנושאות בתוכן את הטראומה הקשה שחווה הדור, ואת התקוות לשיקום עם הקמת המרכז התורני. בין שלל הדרשות מופיעה הדרשה הבאה:

"חבריא בעון קומי ר' יוחנן (=שאלו החכמים את ר' יוחנן) אמרו ליה:

מהו דין דכתיב "פעולתי השמיני" (דברי הימים א כ"ו, ה)? אמר להם על ידי שפעל פעולה גדולה בתורה. ומה פעל בתורה? שהיה מדליק לפני הארון, נר אחד שחרית ונר אחד בין הערבים. והרי דברים קל וחומר - ומה ארון האלהים שאינו אוכל ושותה ומדבר, אלא שהיו בו שני לוחות אבנים, והדליק בו נר אחד, זכה להתברך בכבודו, ואתם אחינו בני אושא על אחת כמה וכמה!"

המדרש של ר' יוחנן מוסב על פסוק בפרקנו. הפסוקים מונים את שמונת בניו של עובד אדום וחותמים בבן השמיני "פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי כִּי בֵרֲכוֹ אֱלֹהִים" (ה). בפשטות המילים "כי ברכו אלוהים" מוסבות על האב הגאה, עובד אדום, שזכה לריבוי בנים. החכמים מאתגרים את ר' יוחנן בשאלה מה פשר השם "פְּעֻלְּתַי"? ר' יוחנן משיב שפעולתי נקרא על שם פעולה שפעל - הוא הדליק בבוקר ובערב את הנר שהיה לפני הארון. המשך הפסוק לפי ר' יוחנן מוסב על אותו 'פעולתי' שבשכר אותה פעולה זכה לברכה - "כִּי בֵרֲכוֹ אֱלֹהִים". אל מול פעולתי מציג ר' יוחנן את חכמי אושא ומעודד אותם ואומר להם כך - פעולתי זכה לברכה מפני שהדליק נר מול ארון דומם שבתוכו היו לוחות אבנים. אתם, אומר ר' יוחנן, מדליקים נרות רבים מול תורה שאינה עשויה אבן, אלא תורה חיה שכל תלמיד חכם נושא בתוכו, האם לא תבורכו?

בדברים אלו ושכמותם ניסו החכמים להצית מחדש את האש הרוחנית שכמעט וכבתה בעקבות מרד בר כוכבא ותוצאותיו. ניסו והצליחו.

באדיבות אתר 929