חלוקת הפרק:
1. פס' א-יג: ההיערכות מול העי
2. פס' יד-כט: כיבוש העי
3. פס' ל-לה: המזבח בהר עיבל
1. פס' א-יג: ההיערכות מול העי
א. פס' א – הצורך בחיזוקו של יהושע (אותו מצאנו כבר בפרק א') ברור לאור הכישלון בניסיון הראשון לכיבוש העי. חיזוק ליהושע בסגנון זה מצאנו גם במלחמה עם ממלכות הדרום (י', ח) וגם במלחמה עם ממלכות הצפון (י"א, ו).
ב. פס' ב – יש לשים לב שה' הוא זה שמצווה את יהושע כיצד לנהל את המלחמה למרות שבפועל המלחמה היא טבעית. מצד אחד יש בכך תיקון לניסיון הראשון בו יהושע והעם לא שאלו כלל את ה' באשר לכיבוש העי. מצד שני יש בכך המשך למגמה ההדרגתית של המעבר מ'נס לטבע' כאשר במלחמת יריחו גם המלחמה עצמה הייתה ניסית ואילו כאן רק הטקטיקה נמסרת מאת ה' אך המלחמה עצמה היא טבעית.
ג. פס' ג – "וישלחם לילה" –תיאור זה חוזר שוב לקמן בתחילת פס' ט. טעמה של החזרה הוא שבמקביל לשילוח עליו מסופר בפס' ד סופר על מה שציווה אותם יהושע (פס' ד-ח) ובשל הקטיעה ברצף הסיפורי חוזר הכתוב בפס' ט להיכן שהפסיק. (יש לכך דוגמאות רבות בתנ"ך, השוו, לדוגמא, בראשית פרק ל"ז, לו ושם ל"ט, א).
ד. פס' ג – כאן מתואר שיהושע שלח שלושים אלף חיילים לשמש כאורב. אולם לקמן בפס' י-יג מתואר שהוא שלח חמשת אלפים חיילים לשמש כאורב! הפרשנים התקשו במה שנראה כסתירה בין הנתונים. למעשה הקושי גדול אפילו יותר משום שפס' י כבר עוסק בבוקר של המלחמה ואילו פס' יג שוב מתאר את הלילה שלפני המלחמה! בכל מקרה, מרצף הפסוקים משמע שבסופו של דבר לקח עוד יום עד שהתחילה המלחמה והאורב הראשון חיכה למעשה שני לילות עד למלחמה אך הקושי העולה מהפסוקים צריך עוד עיון.
2. פס' יד-כט: כיבוש העי
א. פס' יח – יש לשים לב שתפקידו של הכידון אינו לסמן לאורב בלבד (כפי שמשמע מפס' יט). מלשון הפסוק עולה שזוהי פעולה סמלית עליה מצווה ה' את יהושע כסמל לכיבוש העי. יש לשים לב שהכידון מוטה כלפי העיר. פעולה זו של יהושע מזכירה את הרמת ידיו של משה במלחמה עם עמלק (שמות י"ז, ח-יג).
ב. פס' כא – על פניו מידע זה נאמר כבר בסוף פסוק כ. אפשר שיש כאן ניסיון לתאר את המאורע הן מנקודת המבט של אנשי העי (פס' כ) והן מנקודת המבט של יהושע והעם (פס' כא).
ג. פס' כו-כח – ההיתר לבזוז את העיר מדגיש שוב את הייחודיות של האיסור בכל הנוגע ליריחו. עוד יש לציין שלמעט חצור (לקמן י"א, יא) לא מתואר ששרפו ערים נוספות.
3. פס' ל-לה: המזבח בהר עיבל
א. כפי שכבר הערנו, במידה מסוימת כיבוש יריחו והעי היה רק שלב בדרך לברית בהר עיבל שהיא הפעולה המשמעותית הראשונה לאחר הכניסה לארץ. רק לאחר כריתת הברית על קיום המצוות בארץ יתחיל בפועל שלב הכיבוש וההתנחלות.
ב. הגעתם המהירה של יהושע והעם מאזור העי ובית אל לאזור שכם והר עיבל נובעת, ככל הנראה, מהעובדה שכפי שנראה ממקורות רבים (מקראיים וחוץ מקראיים) אזור ההר היה בעיקרו מיוער ולא מיושב כל כך.