פרק י"א - המלחמה מול מלכי הצפון

חלוקת הפרק:
1. פס' א-ה: התארגנות מלכי הצפון למלחמה
2. פס' ו-ט: הכאתם על ידי ישראל
3. פס' י-טו: כיבוש הערים
4. פס' טז-כג: סיכום כיבושי יהושע
 
ישנה השוואה סגנונית ברורה בין המלחמה המתוארת לפנינו, עם מלכי הצפון, ובין המלחמה במלכי הדרום. יש לשים לב לתיאור ההאספות למלחמה, דברי ה' ליהושע, צורת התקיפה של יהושע ועוד. מצד שני ניתן להבחין גם בכמה הבדלים ברורים כגון: כאן לא מדובר על חמשה מלכים אלא על כל מלכי הצפון; כאן המלכים נאספו להלחם ישירות עם יהושע.
עוד יש לשים לב שלאחר קריאת פרקים י'-י"א מתברר שיהושע כמעט ולא נלחם עם ערים הנמצאות במרכז ההר של ארץ ישראל (כל אזור בנימין ושומרון). אפשר שזה קשור לעובדה עליה כבר הערנו לעיל (בפרק ח') שאזור ההר היה מיוער באותה תקופה ורוב הישובים בארץ התקיימו בשפלה ובעמק.  
 
1. פס' א-ה: התארגנות מלכי הצפון למלחמה

א. יש לשים לב לעובדה שיהושע לא איים באופן מיידי על יושבי הצפון שהיו רחוקים ממנו גיאוגרפית, בניגוד למלכי הדרום שם יהושע והעם היו סמוכים מאוד לשטחם. עובדה זו, בנוסף לכך שהם, בניגוד למלכי הדרום, ניסו לתקוף ישירות את ישראל, מלמדת על ביטחונם העצמי, ובעיקר על בטחונו העצמי של מלך חצור.
עוד יש לשים לב לתיאור הרחב של ההתארגנות למלחמה כאשר הכתוב בכוונה מבליט את כוחם הרב כך שהניצחון של ישראל בהמשך יהיה מפתיע ומעורר התפעלות.

ב. פס' ה – 'מי מרום' – יש מחלוקת בין הארכיאולוגים באשר למיקומה: יש שמזהים אותה בעמק דותן ויש שמזהים אותה בסביבות הכפר הלבנוני הסמוך לגבול ישראל 'מרון א-ראס'.
 
2. פס' ו-ט: הכאתם על ידי ישראל

א. פס' ו – מטרתו של צו ה' לעקר את הסוסים הוא, בפשטות, לחזק את הביטחון בה' שבזכותו ניצחו וינצחו ולא יתגאו בכוחם. מעניין לשים לב שבמלחמה זו, לראשונה, אין התערבות ניסית והיא מתנהלת בדרך הטבע. אפשר שדווקא בשל כך יש צורך להדגיש את העובדה ש"אנחנו בשם ה' אלוהינו נזכיר" (תהלים כ', ח).  
 
3. פס' י-טו: כיבוש הערים

א. פס' יא – מדוע שרף יהושע דווקא את חצור? יתכן שמעשה זה קשור למסופר בפרק י' על חשיבותה ומרכזיותה של חצור בתוך ממלכות כנען.

ב. פס' יב-טו – יש לשים לב לדגש הרחב שניתן כאן בפסוקים באשר לקשר שבין הניצחונות ובין השמיעה לדבר ה'.
 
4. פס' טז-כג: סיכום כיבושי יהושע

א. פס' יט-כ – יש פרשנים (רמב"ם, רמב"ן) שראו בפסוקים אלו הוכחה לכך שבאופן עקרוני התורה בדברים פרק כ', י-יח מאפשרת להשלים גם עם עמים משבעת העממים.

ב. פס' כא-כג – פס' טז-כ נראים כפסוקי חתימה לסיכום הכיבוש כך שהפסוקים שלפנינו הם סוג של נספח. כאן עולה כמובן השאלה מדוע באמת תיאר הכתוב את הכרתת הענקים בנפרד? יש שהסבירו שהדברים מודגשים בנפרד כנגד דברי המרגלים בספר במדבר י"ג שהפחידו את העם בתיאור הענקים וכאן מודגש שאפילו אותם, ואולי זה סוג של גולת כותרת, הכחיד יהושע.
אחרים הציעו שלמעשה הסיכום בפס' טז-כ מדגיש את הכרתת הכנענים כמטרת כיבוש הארץ ואילו הפסוקים שלפנינו מדגישים את הצורך להתנחל בארץ כמטרת הכיבוש.