פרק י"ג - הארץ הנשארת ונחלות עבר הירדן

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ו: הארץ הנשארת
2. פס'  ז-לג: הנחלות שבעבר הירדן המזרחי 
 
הפרק שלפנינו פותח את חלקו השני של הספר העוסק בעיקר בחלוקת הנחלות והתנחלות השבטים בעבר הירדן המערבי. ניתן לראות בפרק שלנו הקדמה לנושא זה כאשר לאחר שה' מתאר ליהושע את הארץ הנשארת ומזכיר את הצורך להנחיל את הארץ שממערב לירדן, הוא ראשית מתאר את נחלתם של שנים וחצי השבטים ואת חלוקת הנחלות על ידי משה. רק אחרי כן חוזר הכתוב לנושא המרכזי והעיקרי – חלוקת הנחלות שממערב לירדן. זאת אומרת שכמו שבסיכום הכיבוש בפרק י"א הכתוב 'הביט אחורה' אל פועלו של משה ורק אחרי כן סיכם את מפעלו של יהושע, כך בפתיחה לסיפור ההתנחלות הכתוב 'מביט אחורה' אל פועלו של משה ורק אחרי כן חוזר אל יהושע.
 
1. פס' א-ו: הארץ הנשארת

א. פס' א – הנוסח 'זקן בא בימים' מופיע במקרא ביחס לשלושה אישים: אברהם (בראשית י"ח, יא; כ"ד, א); יהושע (להלן כ"ג, א) ודוד (מל"א א', א). 

ב. פס' א – יש שרוצים לראות כאן רמיזה ביקורתית כלפי יהושע על המציאות של ה'ארץ הנשארת' בכך שהכתוב מצד אחד מדגיש ומתאר בהרחבה את החלקים הנרחבים של הארץ שלא נכבשו, מה שלכאורה מפתיע לאור תיאור המלחמות בפרקים הקודמים, ומנגד מתאר את יהושע כ'זקן בא בימים' שכבר לא יכול לפעול בנידון. חיזוק לכיוון זה ניתן למצוא בעובדה שבפרק הבא כלב, בן דורו של יהושע, מתואר כמי שכוחו במותניו.

2. פס'  ז-לג: הנחלות שבעבר הירדן המזרחי

א. לא נכנס כאן לפירוט הרחב של נחלות השבטים שמעבר לירדן. נעיר רק שחבל הארץ בו נחלו שלושת השבטים הללו מחולק לשלושה אזורים גיאוגרפיים: המישור (ראובן), הגלעד (גד) והבשן (מנשה).

ב. פס' ז – "וחצי שבט המנשה" – שימו לב שמילים אלו קשורות הן לסוף פס' ז והן לראשית פס' ח.

ג. פס' יז – חשבון מוזכרת לקמן כ"א, לז בין ערי גד! כנראה שיש להניח שהיא עיר גבול בין שתי נחלות השבטים. אותה תופעה מצאנו, לדוגמא, גם ביחס למחנים. עיינו לקמן פס' כו ופס' ל.