פרק י"ז - נחלת מנשה

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ו: משפחות מנשה
2. פס' ז-יג: תיאור נחלת מנשה 
3. פס' יד-יח: תלונת בני יוסף
 
1. פס' א-ו: משפחות מנשה 

א. לפני תיאור גבול שבט מנשה בעבר הירדן המערבי הכתוב מקדים כמה הקדמות: בתחילה הכתוב מוסר את עובדת ההתנחלות של מכיר ומשפחתו בעבר הירדן המזרחי, לאחר מכן מונה את שמות המשפחות הנותרות לנחול בעבר הירדן המערבי ולבסוף מציין את סיפור בנות צלפחד המופיע בבמדבר כ"ז. 

ב. פס' א – "כי הוא בכור יוסף" – זהו הסבר מדוע מנשה קיבל שני חלקים, ממזרח וממערב לירדן, וכן מדוע נחלתו כה גדולה.
"כי הוא איש מלחמה" – הכתוב מדגיש כאן כי הוא זכה בפועל בנחלה זו בשל היוזמה בה נקט. גם סיפורו של כלב בפרק י"ד ובפרק ט"ו וכן סיפורם של בני יוסף להלן בסוף הפרק מדגישים נקודה זו: הצלחת ההתנחלות בארץ תלויה במידה רבה במאמץ האנושי ובלקיחת יוזמה.
 
2. פס' ז-יג: תיאור נחלת מנשה

א. פס' ח – ארץ תפוח הייתה של מנשה אך העיר תפוח (מזוהה באזור צומת תפוח) שהייתה על הגבול בין הנחלות הייתה שייכת לאפרים.

ב. פס' ט – הכתוב מוסר שאומנם גם מדרום וגם מצפון לנחל קנה הייתה נחלת מנשה אך הערים שמדרום היו שייכות לאפרים.

ג. פס' יב – הכוונה היא לערי הכנעני בעמק בית שאן.
 
3. פס' יד-יח: תלונת בני יוסף

א. התלונה של בני יוסף בפס' יד מפתיעה שהרי יש להם שלוש נחלות (אחת בעבר הירדן המזרחי ושתיים בעבר הירדן המערבי ואלו הן נחלות גדולות!). מפסוק טז אנו למדים מה הטריד אותם: חלק ניכר מנחלתם הוא באזור ההר כאשר היער מכסה את ההר ובאזור העמקים לכנענים יש רכב ברזל. 

ב. פס' יז – למעשה יהושע אינו מציע שום פיתרון אחר חוץ מלהתאמץ בשתי החזיתות. (על כך ניתן לקרוא בפוסט מאת הרב יגאל אריאל)

ג. פס' יח – יושם לב שהמילה 'כי' חוזרת בפסוק ארבע פעמים ומשמעותה בכל פעם היא אחרת ('אלא', 'למרות', 'כאשר').