פרק סיום

הגענו לסיום המגילה. פרק ה'. לצורך ביאור הפרק נחזור ללימודנו בפרק א'. הבהרנו שהמגילה נכתבה על ידי ירמיהו, ונשרפה על ידי המלך יהויקים. או אז מצטווה ירמיהו: "שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה" (ירמיהו ל"ו, כח). כלומר, כתוב עכשיו את המגילה מחדש.

או אז ברוך בן נריה כותב: "מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה" (שם, לב).

חכמים במדרש, דרשו את המילה "כָּהֵמָּה" כמתייחסת למגילה החדשה שהיא פרק ה' שבספר איכה. היא לא כמו כל המגילה. היא רק "כָּהֵמָּה", דומה למגילה המקורית. כדי להבחין בין הפרק הזה לשאר הפרקים הוא מונה 22 פסוקים כמו פרקים א', ב' ו- ד', אבל לא לפי סדר הא"ב. אם כך, פרק זה מסכם את כל מגילת איכה שנשרפה, בתמציתיות.

המסורת היא שאת קריאת המגילה מסיימים בחזרה על הפסוק הלפני אחרון שבמגילה: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (כא). פסוק זה מניח שתי הנחות יסוד. ראשית, החזרה בתשובה תלויה גם בפתיחת פתח של הא-לוהים - הראה לנו פנים שוחקות, תן לנו להאמין שהגאולה קרובה, נטע בנו תקווה, או אז, "נָשׁוּבָה". שנית, כדאי לעמוד על האתגר שבפרשנות המילה 'קדם'. מחד, היא מבקשת לחזור אחורה – קדם, ומאידך היא מבקשת לבנות עתיד חדש – קדימה = קדם.

זאת ועוד – צירוף המילים " חדש… כקדם" הוא בעייתי משהו. בעינינו 'חדש' הוא מה שלא היה בעבר: "וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כ"ו, י). אנחנו יודעים שלעומת המילה 'חדש', המילה 'חידוש' היא להחזיר עטרה ליושנה. מה המשמעות?! שתמצית ההווה היא היכולת למצוא איזון בין הרצון להתבסס על העבר ולחלום על העתיד.

אנו מכריזים בסוף המגילה: אנו זוכרים את כל מה שהיה, ואף על פי כן, אנו מבקשים עתיד אחר. לא מתעלמים, לא שוכחים. להיפך. את כל החלומות העתידיים שלנו, אנו מבססים על הפקת לקחים ממה שאירע לנו בעבר.  

באדיבות אתר 929