פרק כ"ו עוסק במחלקות ישראל - עתודות המילואים של דוד, ששרתו חודש בשנה. בנוסף לכך מתוארים שרי השבטים ושרי הרכוש שהיו אחראים על כל המסים והמנחות שהובאו לאוצר המלך.
ייסוד מחלקות ישראל קדם לייסוד מחלקות הכהנים והלויים. אלה האחרונות נוסדו רק בערוב ימיו של דוד ולצרכי הבית לכשיבנה. ואילו מחלקות ישראל נוסדו בתחילת מלכותו, כמשתמע מן העובדה שעשהאל אחי יואב משמש כשר החודש הרביעי (ז).
מחלקות אלה היו מעין "עתודות מילואים" של חילים, ששרתו חודש אחד בשנה, כל אחד ואחד בחדשו, ואותן ייסד דוד בנוסף על חילות הקבע שייסד שאול, ובנוסף על חילות השכירים. המחלקות גויסו מכל שבטי ישראל, ופיקדו עליהן בחירי גיבורי דוד.
בפס' טז-כד פרשו הכתובים שבנוסף על המחלקות מינה דוד שרים (נגידים) על שבטי ישראל, מבני השבטים עצמם, נגיד נגיד ושבטו. מסתבר שאף הם סייעו לדוד בענינים הקשורים למדינה ולמלכות, כגון גיוס כלל הצבאות בנוסף על חילות הקבע ועל חילות המילואים, ואולי אף טרחו באימונם, ובעת מלחמה שימשו "ראשי אלפי ישראל". ועוד אפשר, שהם הוו גם מעין מועצה ובהם היה דוד נועץ בענינים שנגעו לכלל ישראל, כגון ענינים הקשורים במקדש וכיוצא באלו (ויתכן שיש רמז לכך בענין העלאת הארון, בפרק י"ג פס' א).
נראה שהתפקידים המוגדרים היטב שהוטלו על הלויים ועל הכהנים חייבו את דוד למנות שר מיוחד על הלויים ושר מיוחד על הכהנים. וכיוצא בזה, ישיבתם של שני חצאי מנשה משני עברי הירדן הצריכה מינוים של שני שרים. לעומתם לא נזכרו בפרשה שמות השרים של אשר וגד. סך שמות השרים שנתפרשו הוא שלושה עשר.
בפס' כה-לא מתוארים שרי הרכוש של המלך דוד. משפט המלך הטיל על אזרחי ישראל חובות כבדים, ואין כל ספק שהמלכים ניצלו זכות זו. המלחמות הרבות שעשה דוד והכנסתן של הרבה ממלכות כנועות והעובדות את דוד והכללתן בתוך תחומי הממלכה הגדולה שייסד הביאו לאוצרות המלך לא רק כסף וזהב ושאר מתנות אלא גם מיסים שנקראו מנחה ושהובאו מדי שנה בשנה מפרי השדה והכרם ומפרי הבהמה למלך ישראל עד ימי יהורם בן אחאב (מלכים ב ג', ד).
ניצולם היעיל של כל המיסים והמנחות שהובאו לאוצרות המלך וכן עיבוד נחלות המלך - הצריכו ייסוד של מִנְהָל מקצועי.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים א עמ' תנו, תס-תסא, תסג-תסד