צוואת אחיתופל

סיפורו של אבשלום מסתבך, ואחיתפל שעצתו לא נשמעה מבין שהסוף קרוב. הוא חובש את חמורו, הולך לביתו ומתאבד. אבל לפני כן הוא משאיר ירושה, כמו שאומר המקרא: "וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו" (כג). מה הייתה הירושה הרוחנית שהשאיר אחיתפל לבניו? וכך משיב המדרש:

תנו רבנן, שלושה דברים ציווה אחיתפל את בניו:
אל תהיו במחלוקת,
ואל תמרדו במלכות בית דוד,
ויום טוב של עצרת ברור - זרעו חטים 
(תלמוד בבלי, בבא בתרא, דף קמז עמ' א).

כשבוחנים את צוואתו של אחיתפל, מגלים שני מסרים המבוססים על חייו והיכרותו עם בית דוד, ומסר נוסף – מסר חקלאי. העצה הראשונה מבוססת על מה שראה בין ילדיו של דוד והמריבות שהביאו לחורבן ביתו. העצה השנייה היא לקח מובן מהכישלון של אבשלום במרד נגד דוד.

אבל מה המקור והסיבה לעצה השלישית? נראה שלפנינו מסורת שמחלקת את העצות של אחיתפל לשלושה מעגלים:
המעגל הפנימי ביותר – אתם כילדים אל תהיו במחלוקת (בין שאתם ילדיו של מלך ובין שלא). המעגל הרחב יותר, של המשפחה, של השבט – אל תמרדו בדוד. המעגל השלישי – המעגל של העם כולו. אחיתפל החכם נותן לילדיו, ואולי לכלל העם, סימן לגבי מזג האוויר העתידי.

החיבור בין עצות משפחתיות, לאומיות וחקלאיות הופכות את היועץ המלכותי למעין חכם עממי – מרכיב שמזוהה פחות עם בית דוד ועם מרד אבשלום. אחיתפל זכה שבמהלך שנות דרשותיהם של חכמים, שמו כמעט וטוהר. האם זוהי התחלת ההיטהרות?

באדיבות אתר 929