יהושע מצווה את שוטרי העם לעבור בקרב המחנה ולצוות את העם להכין צידה לדרך לפני מעבר הירדן. הוא אף מקצה לצורך העניין שלושה ימים. האם זוהי רק עצה טובה על מנת שיהיה להם מה לאכול? ומדוע נדרש כל כך הרבה זמן לצורך הכנת הצידה?
לאחר מות משה מתגלה הקב"ה ליהושע ומחזק אותו. הוא פותח בעובדה הידועה לכל שמשה רבינו נפטר, אולם למרות השבר הגדול חוזר ואומר הקב"ה ליהושע כי אין כרגע מה לדאוג שכן הוא ממשיך משה. מבחינה זו הרי שכל ההישגים שהושגו עד כה לא ילכו לטמיון בהעדרו של משה. אותן ההבטחות שהובטחו למשה יתקיימו ביהושע משרת משה.
כיצד הדבר הזה ייעשה? הלוא כולם זוכרים עת שמשה נעלם ארבעים יום וארבעים לילה בהר סיני שדבר זה גרם לעם ישראל לחטוא בעגל? מלבד זאת, ה' אמר במפורש למשה "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה" (דברים ל"א, טז).
נראה בבירור שזהו האתגר הגדול איתו עומד יהושע להתמודד ומשום כך הוא זוכה לחיזוק גדול מהקב"ה בפרקנו וגם בדברים ל"א, כג. הדרך להתמודדות היא להכין צידה לפני הכניסה לארץ.
שני שינויים מרכזיים יהיו בארץ לעומת תקופת המדבר ולשניהם נדרש העם להתכונן:
א. ההנהגה הניסית תלך ותפחת - המן יפסיק לרדת מן השמים (יהושע ה', יב) וכעת עם ישראל יצטרך לעבוד לפרנסתו. הוא יצטרך בעצמו לדאוג למזון ולשאר הצרכים כמים וכלבוש. זהו פשר הצורך בהכנת צידה גשמית.
ב. תהיינה התמודדויות רוחניות חדשות - בארץ ישראל צריך להתמודד עם עמים עובדי עבודה זרה ויש חשש גדול ליפול ברשתם. על כן מלבד המצווה להחרימם יש צורך לפתח תורה מלמטה היונקת מלמעלה. זוהי גם סוג של צידה. משום כך יש להתכונן שלושה ימים כדרך שהתכוננו לקראת מעמד הר סיני (שמות י"ט, יא; ט"ו, כב; ח', כג). הראיה לכך היא שכשחצו את הירדן זכה יהושע להתגלות הדומה למה שחווה משה בהר חורב כשנדרש להשיל נעליו מעל רגליו (שמות ג', ה; יהושע ה', טו).