ציון בחורבנה

מגילת איכה, המכונה בפי חז"ל 'קינות' מורכבת מחמישה פרקים, שכל אחד מהם מהווה קינה עצמאית על חורבן ירושלים והמקדש ועל גלות יהודה. הקינות משקפות את המשבר הדתי והלאומי העמוק בעקבות החורבן ואת האבל והצער הנורא של האומה, והן נעות בין יאוש לתקוה ולתפילה לגאולה ותיקון. לפי המסורת התחברה המגילה בידי ירמיהו, נביא החורבן. בין הקינות יש זיקות ברורות וגם התפתחות מסוימת. פרקים א', ב', ד' פותחים בקריאה 'איכה', ואילו פרק ג' פותח במילים 'אני הגבר', והקינה שבו בעלת אופי אישי יותר. פרק ה' החותם את המגילה כולל בקשה ותפילה ציבורית.

פרק א' הינו קינה שהיא אקרוסטיכון בת עשרים ושניים פסוקים, לפי סדר האלף בית, בה כל פסוק כולל תמונה מזעזעת של האסון. נקודת המוצא של הפרק היא המצב הקשה של העיר לאחר החורבן. בין התמונות בפרק נמתח קו ברור המתאר את ציון כאשה בודדה שאין לה מנחם. הפרק נחלק לשני חלקים: החלק הראשון (א-יא) כולל קינה על ירושלים בגוף שלישי. בחלק השני (יב-כב) ירושלים מדברת על עצמה בגוף ראשון.

1. הקינה בפרקנו פותחת במילה 'איכה', מילה זו אף העניקה למגילה את שמה. מה מבטאת הקריאה 'איכה' בכלל (ראו למשל ישעיהו א', כא), ובאיזה הקשר היא מופיעה בפרק? עמדו על מערכת ההיפוכים המתוארת בעקבותיה בפסוקים א-ב.

2. ציון מדומה במהלך הפרק לאשה בכמה מצבים: אלמנה (א), אהובה נבגדת (ב, יט), נידה (ח-ט, יז). חשבו מה משמעותו של כל דימוי ביחס לירושלים ואיזה היבט באסונה הוא מדגיש?

3. בניגוד לשאר החלק השני בו מדברת ציון על עצמה, פסוק יז מתאר את ציון הפורשת ידיה בייאושה. זהו תיאור בגוף שלישי של האמור בפסוק הקודם (טז), והוא מחלק את החלק לשני חלקי משנה: יב-טז, יח-כב. עמדו על ההבדל העקרוני בין שני החלקים ביחסה של בת ציון אל ה'. התייחסו לפעלי החורבן בפסוקים יב-טז, ולעומת זאת שימו לב כיצד פותח פסוק יח. מה תפקידו של פסוק יז בהיפוך שמתחולל בבת ציון?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"