הפיוט "צמאה נפשי לאלקים" שוזר בתוכו פסוקים רבים מהמקרא. בבית השישי נמצא חציו השני של הפסוק המופיע בפרקנו: "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי" (ב).
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי
לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי
אֵל חַי בְּרָאָנִי וְאָמַר חַי אָנִי
כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי
בָּרָא כֹּל בְּחָכְמָה בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה
וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי
רָם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ כָּל פֶּה יְחַו הוֹדוֹ
בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי
הִבְדִּיל נִינֵי תָם חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחָי
מִי זֶה יִצְטַדַּק נִמְשַׁל כְּאָבָק דָּק
אֶמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי
בְּלֵב יֵצֶר חָשׁוּב כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב
וְאֵיכָכָה יָשׁוּב הַבָּשָׂר הַחָי
נְסוֹגִים אִם אָבוּ מִדַרְכָּם שָׁבוּ
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי
עַל כֹּל חֲסָדֶיךָ תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חָי
זְכוֹר אַהֲבַת קְדוּמִים וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים
וְקָרֵב הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חָי
רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת
לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי
הֲלֹא חֶלְקְך מֵרֹאשׁ חָלָק דָּמוֹ דְרֹשׁ
וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחָי
אוּלַי עֵת בָּאָה לְהָשִׁיב נְשׂוּא חֲטָאָה
אֶל בֵּיתְךָ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי
אֶפְרֹשׂ לְךָ כַּפִּי וְאֶקּוֹד עַל אַפִּי
בְּעֵת אֶפְתַּח אֶת פִּי בְּנִשְׁמַת כָּל חָי
"צמאה נפשי לאלקים" נכתב כפיוט "רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת. בימינו נשתמר המנהג של שירת הפיוט בשמיני עצרת רק בקרב קהילת יהודי בבל. יהודי מרוקו שרים את הפיוט בשירת הבקשות של פרשת חיי שרה. בקהילות אשכנז הפיוט הוא אחד מזמירות ליל שבת.
ביום שמיני עצרת נאמרת לראשונה תפילת הגשם והוא חותם את חג הסוכות, העומד בסימן מים ושמחת בית השואבה, שהתקיימה בבית המקדש במשך כל ימי חג הסוכות. המלים צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, המשמשות בחלק מהלחנים כפזמון חוזר, לקוחות מהמזמור הנאמר לאורך כל חג הסוכות (תהלים מ"ב). בפירושו למזמור כותב ראב"ע כך: "על כן דימה היכספו לבית ה' כהיכסף הצמא על המים ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים על כן לאל חי" (תהלים מ"ב, ג) - התלות של האדם באל היא אם כן כתלותו במים לשם חיותו. את הקשר שבין מים וחיים מבטא ר' אברהם אבן עזרא בפיוט בצורה יפה ויצירתית להפליא, כשהוא בוחר לחתום כל בית בשיבוץ מקראי שבסופו באה המילה 'חי', החורזת את כל הפיוט.
הגרסה המובאת כאן היא הגרסה המדעית של מהדורת פרופ' ישראל לוין והיא שונה במקצת מהנוסח המוכר. מעבר לשינויי נוסח קלים לאורך כל הפיוט, נציין כי הבית לפני אחרון המופיע כאן (אוּלַי עֵת בָּאָה) אינו מוכר בנוסחים הנפוצים והבית שלפניו (הֲלֹא חֶלְקְך מֵרֹאשׁ) אינו מצוי בנוסח אשכנז.
מתוך אתר "הזמנה לפיוט"