בעבודת ה' צריך תמיד להרגיש 'צעיר': לא להכנס לשגרה, אלא להרגיש את ההתלהבות הראשונית, ולהזהר ולחשוש מפני טעות.

אחת החטאות המוזכרות בפרק ד' היא חטאת הכהן המשיח. לדעת הרב הירש, הכהן הגדול משמש כמודל לקיום תורה ומצוות ומהווה דוגמה אישית לעם. תפקידו החינוכי של הכהן המשיח, מחייבו להתמיד בהתנהגות ללא דופי כל חייו.

קרבנו של הכהן המשיח הוא "פר בן בקר" (ג), כלומר: פר צעיר - פר בשנה הראשונה של בגרותו כפר (בן שנתיים עד שלוש); מכך למד הרש"ר הירש שיש חשיבות להרגיש "צעיר" בעבודת ה':

"אָכֵן חוֹבָה עַל המנהיגים לִהְיוֹת ראויים לעמם. שהרי עַל הָעָם לִהְיוֹת תָּמִיד בבחינת "בֶּן שָׁנָה" וְלִשְׁמוֹר עַל נְעוּרָיו מוּל פְּנֵי ה'. וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁהַתּוֹרָה חוששת לוֹ יוֹתֵר מהבחינה שֶׁל "וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ" (דברים ד', כה). אַל לוֹ לציבור לִהְיוֹת "זָקֵן" ביחסו אֶל ה'; אֶלָּא תַּפְקִיד חַיֵּינוּ יְחַדֵּשׁ בְּלִבֵּנוּ כָּל יוֹם רַעֲנַנּוּת וְהִתְלַהֲבוּת חֲדָשָׁה. וְהוּא הַדִּין גַּם בִּגְדוֹלֵי הָעָם ומנהיגיו: לַמְרוֹת בְּשֵׁלוּת בַּגְרוּתָם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת "צְעִירִים" תָּמִיד; יִחְיוּ תָּמִיד מֵחָדָשׁ אֶת גֹּדֶל תַּפְקִידָם; אַל יִהְיוּ "זְקֵנִים" בתפקידם, שֶׁכֵּן עֶצֶם שִׁגְרַת הזיקנה הִיא הַמָּקוֹר לשגגות הַמְּבַקְשׁוֹת כָּאן אֶת כַּפָּרָתָן. שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּמָהּ הָפְכוּ אוֹתָהּ לְמִצְוַת אֲנָשִׁים מלומדה; ושיגרת הָהֶרְגֵּל קְרוֹבָה לְהָבִיא לִידֵי יְהִירוּת; שׁוּב אֵין הָאָדָם שׁוֹקֵל כָּל צַעַד בְּחַיָּיו; שׁוּב אֵין הוּא מְרַעֲנֵן וּמְחַדֵּשׁ אֶת תַּלמוּדוֹ כְּדֵי לָמוד אֶת מַעֲשָׂיו בְּאַמַּת מִידָה נְכוֹנָה. הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ שֶׁטָּעָה בְּהוֹרָאָה לְעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי כָּך שָׁגָג בְּמַעֲשֵׂה יִקְרַב אֶל ה' בִּבְחִינַת "פַּר בֶּן בָּקָר"; יִדּוֹר לְהִתְרַחֵק מִכָּל יְהִירוּת שֶׁל זיקנה, מִכָּל שִׁגְרָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּמָהּ".
 
ושמא לא לכהן המשיח פנה הרב הירש אלא לכל מורה ומחנך בדורו ולכל אחד ואחד מאתנו...