צרות בתוך הבית

"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג, שנאמר: "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" (תהלים ג', א) וכתיב בתריה [=וכתוב לאחר מכן]: "ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי" (שם, ב), ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב: "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק" (תהלים ב', א) ואילו "מה רבו צרי" לא כתיב" (ברכות דף ז ע"ב)

וצריך להסביר, כיצד הפסוק מוכיח שבן היוצא לתרבות רעה קשה יותר ממלחמת גוג ומגוג? ומדוע זה כך?

על השאלה הזאת עונה המהרש''א שם, ומסביר שמהפסוק ''מה רבו צרי רבים קמים עלי'' (ב) משתמע שדוד התמודד מול כמה צרות ולא רק מול צרה אחת, והמילה רבו מתפרשת גם מלשון תרבות וגידול, שהיה דוד מצטער ואומר 'ראו מה גידולים שגדלתי והוא צָרָי שעל ידי אבשלום רַבִּים קָמִים עָלָי שהם אחיתופל ,שמעי וסיעתם'. הכאב על הצרה הבאה דווקא מגידולי פרי ידיו, והתוספת של האנשים המצטרפים לאבשלום, כולם אנשים שהיו כחברים וכאנשי שלום – קשה יותר ממלחמה עם אויב ידוע מראש, שמראש דוד אינו מזדהה איתו - כמו הגויים במלחמת גוג ומגוג.

שאלה נוספת עליה עונה הגמרא היא - אם מדובר בקטע שנכתב מתוך צרה גדולה של דוד, למה הוא נקרא 'מזמור' ולא 'קינה'?

את הדבר הזה מתרצת הגמרא כך: "אמר רבי שמעון בן אבישלום: משל למה הדבר דומה? לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עצב, לאחר שפרעו שמח. אף כן דוד כיון שאמר לו הקב"ה: "הנני מקים עליך רעה מביתך" (שמואל ב י"ב, יא) היה עצב, אמר: שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי [שמא אענש בכך שעבד או ממזר יקום עלי ולא יחוס עלי] ; כיון דחזא דאבשלום הוא – שמח, משום הכי אמר מזמור" (ברכות ז ע"ב) 

דוד אמנם כואב על הצרות המגיעות עליו מבנו האהוב, אבל הוא יודע שעליו לקבל את הייסורים כעונש על חטא בת שבע, וטוב לו שזה עובר כבר ובאופן הזה.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער