"וַיְנַגַּע ה' אֶת-הַמֶּלֶךְ, וַיְהִי מְצֹרָע עַד-יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב, בְּבֵית הַחָפְשִׁית; וְיוֹתָם בֶּן-הַמֶּלֶךְ עַל-הַבַּיִת, שֹׁפֵט אֶת-עַם הָאָרֶץ" (מלכים ב ט"ו, ה)
"וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד-לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹקיו וַיָּבֹא אֶל-הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת: וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן... וַיַּעַמְדוּ עַל-עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא-לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַה'... וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ... וּבְזַעְפּוֹ עִם-הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ... וַיְהִי- עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד-יוֹם מוֹתוֹ..." (דברי הימים ב כ"ו, טז-כא)
אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק טז
רבי שמעון אומר: אין הנגעים באים אלא על לשון הרע
ואין הצרעת באה אלא על גבה רוח
שנאמר: "וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלקיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת. ויבוא אחריו עזריהו הכהן... ויזעף עוזיה... ויהי עוזיהו המלך מצורע עד יום מותו" (דברי הימים ב כ"ו, טז-כא).
אבות דרבי נתן - חיבור המפרש ומרחיב את מסכת אבות שבמשנה. החיבור המקורי הוא כנראה מסוף תקופת התנאים אולם במשך מאות שנים נוספו לו מקורות רבים ושלב העריכה האחרון שלו הוא מן המאה השביעית, בארץ ישראל. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)