"וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה" (יהושע כ"ד, לב)
אמר רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא:
כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ובא אחר וגומרה - נקראת על שמו שגמרה.
כיצד?
משה התחיל במצוה שנטל עצמותיו של יוסף עמו
מנין? שנאמר (שמות י"ג, יט): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" וגו'
ועל ידי שלא הכניסן לארץ ישראל נקראת על שמן של ישראל שקברו אותן
שנאמר (יהושע כ"ד, לב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם" -
'אשר העלה משה ממצרים' אין כתיב כאן אלא "אשר העלו בני ישראל".
ולמה קברו אותן בשכם?
משל למה הדבר דומה?
לגנבים שגנבו חבית של יין,
הרגיש בהם בעל חבית, אמר להם:
יערב עליכם אלא בחייכם משאתם שותים את היין החזירו את הקנקן למקומו.
כך בשעה שמכרו השבטים את יוסף, משכם מכרו אותו שנאמר (בראשית ל"ז, יג):
"ויאמר ישראל אל יוסף [הנה] (הלוא) אחיך רועים בשכם"
אמר להם הקדוש ברוך הוא:
משכם מכרתם אותו, החזירו עצמותיו לשכם.
כיון שגמרו את המצוה נקראת על שמן.
דברים רבה - מדרש אגדה לספר דברים השייך למדרשי התנחומא. הוא נערך בארץ ישראל, ככל הנראה בין סוף המאה השישית לתחילת התשיעית. השם 'רבה' נוסף לשם המדרש, ככל הנראה בהשפעת מדרשי אגדה לספרים אחרים בתורה שנקראו 'רבה'. המדרש אינו מפרש את הספר על פי סדרו, אלא מתמקד בפסוקים הראשונים בכל סדר, הפסוקים שקראו בשבת בבית כנסת לפי המנהג הארץ ישראלי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)