הנביא יואל קורא למלחמת קודש על ירושלים. עם כל כמה שלעולם המערבי קשה לעיתים להכיל זאת, ישנן בתרבות האנושית לדורותיה סיבות ונסיבות המקדשות את המלחמה.
"קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה; הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה. כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים; הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי" (ט-י).
הנביא יואל קורא למלחמת קודש על ירושלים. בהדגשה מכוונת הוא הופך את נבואת ישעיהו האוטופית: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב', ד). שאלת השאלות בעניין המלחמה היא - האם מטרה נעלה יכולה לקדש אותה? בשורת הנביא יואל קוראת לקידוש המלחמה על ירושלים.
מאז ראשית הנצרות, התקשו ראשיה בהכלת ביטויי המלחמה המצויים לרוב בתנ"ך. התקשו עם הביטוי החוזר ונשנה "ה' צבאות", התקשו עם דברי דוד בתהלים: "ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב אצבעותיי למלחמה" (תהילים קמ"ד, א), התקשו עם פתיחת קינת דוד על שאול ויונתן: "ויאמר ללמד בני יהודה קשת" (שמואל ב א', יח). בחלק מתרגומי התנ"ך ביטויים אלה הושמטו. הגם שהכירו בתופעת המלחמה כמחייבת את האדם בהתמודדות, במיוחד את המלך, ראו בה ביטוי להבדל בין מלכות שמיים לבין מלכות עלי אדמות.
בשנת 2013 הגישה הכנסייה הלותרנית לראש ממשלת ישראל מכתב התנגדות לבניית המכללה לביטחון לאומי בהר הצופים. במכתב נטען כי בסיס צבאי במקום כה מיוחד, ברכס הר הצופים הר הזיתים, פוגע בקדושת ההר. בין היתר כתבו: "אמנם מדובר בבסיס צבאי שהוא בית ספר אקדמי ולא בסיס צבאי רגיל, בכל זאת מדובר בבסיס צבאי, והדבר פוגע בקדושת ההר".
בהיותי באותה עת מפקד המכללה לביטחון לאומי, התבקשתי לנסח מכתב תשובה. הדגשתי בין היתר, את החובה ללמד בני יהודה קשת, כחובה קדושה. לא שנדרשים ללקחי השואה על מנת להצדיק למידת מלחמה על ידי יהודים בארץ ישראל, אלא שאותה שואה נוראה שעברה על עמנו, מדגימה עד להיכן יכולה המציאות להגיע במצבו של עם נטול כוח הגנה עצמית.
גם הוגים נוצריים שהתמודדו בעינים פקוחות באילוצי הוויית החיים עלי אדמות, הכירו בחובת נשיאת החרב. ב-1529, לנוכח המתקפה התורכית שהגיע עד פאתי וינה, פרסם מרטין לותר תצהיר "על המלחמה נגד התורכים". הוא קרא לקידוש המלחמה להגנת אירופה ויצא כנגד אנשי כנסייה שקראו להימנע ממלחמה, בטענתם שהתורכים נשלחו בידי האל להעניש את הנוצרים על חטאיהם, ובכלל מוטב לנוצרי שלא לשאת חרב או להיות שליט. לותר דרש לעומתם "לראות את המלחמה בעיניים פקוחות, בהתחשבות במטרה למענה נלחמים, כמטרה המצדיקה את המלחמה והופכת אותה להכרחית ולאלוהית, שימושית לעולם כמו חובת האכילה והשתייה".
כמובן איננו זקוקים ללותר כתנא מסייע להצדקת השימוש בחרב, אלא שתופעת המלחמה כמרכיב אוניברסלי בהיסטוריה האנושית הייתה וממשיכה להיות מבחן עליון לעצם יכולתה של חברה אנושית להתקיים, בעולם שלא חדל לחולל איומיי מלחמה. לותר מבחינתי הוא רק הדגמה עד כמה לא רק עבור יואל הנביא, ישנן בתרבות האנושית לדורותיה סיבות ונסיבות המקדשות את המלחמה.
____
* גרשון הכהן הינו אלוף במילואים בצה"ל
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
באדיבות אתר 929