קריאת מגילה ברמקול

בכדי לצאת ידי חובה יש לשמוע את קריאת המגילה מילה במילה, אולם בדרך כלל הרעש וההמולה מרובים...
שאלת השימוש ברמקול בקריאת המגילה, נידונה לראשונה לפני למעלה משישים שנה, ועסקו בה גדולי הדור (החזון איש, הרב שלמה זלמן אוירבך, והרב הרצוג).
שאלה זו אקטואלית במיוחד עבור כבדי השמיעה הבאים לבית הכנסת, וגם בבתי חולים – האם ניתן לצאת ידי חובה בשמיעת המגילה באמצעות מערכת הכריזה?
בימות התנאים, בבית הכנסת הענק שבאלכסנדריה, לא ניתן היה לשמוע את החזן, והיו עונים אמן על פי סימן: הנפת סודרים שהודיעו לקהל שהסתיימה ברכה, וכתבו שם התוספות שהדבר אפשרי רק במקום שאינו מצריך לצאת ידי חובה באמירת המשמיע כגון קריאת המגילה שיש לשמוע בקולו של הקורא ולא קול של מכשיר.
במיקרופון ורמקול לכאורה שומעים באופן חי את הקורא, שלא כבמכשיר הקלטה, רק שקולו מוגבר ומועצם.
אולם באמת אין זה הקול המקורי אלא תוצר של עיבוד אלקטרוני המחקה מחדש את הקול המשודר אליו.
לאור מציאות זו, דנו הפוסקים כיצד להתייחס לשמיעה ישירה באמצעות מיקרופון ורמקול. לדעת הרב אוירבך והרב ישראלי אין יוצאים בכך, אך החזון איש והרב פינשטיין ראו אפשרות להקל, אולם "לא התלהבו" ולא התירו במפורש.
לדעת הרב עובדיה יוסף, רק מי שיכול לשמוע את הקורא גם ללא הרמקול יכול לצאת ידי חובה.

באדיבות מכון פוע"ה