רגלי המבשר בנבואת נחום שונות מרגלי המבשר בנבואת ישעיהו. עיקר הבשורה של נחום היא בעצם ההצלה.
פרק ב' בספר נחום פותח בתיאור המבשר: "הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל, כלה נכרת" (א).
תיאור זה של המבשר דומה לתיאור של ישעיהו בפרק נ"ב פס' ז-י:
"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך: קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון: פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם ה' עמו גאל ירושלם: חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו"
רגלי המבשר בנבואת ישעיהו נאות הן: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר". רגלי המבשר בנבואת נחום - נמצאות, מדברות אל לב הרואה אותן: "הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, חגי יהודה חגיך שלמי נדריך".
הנביא נחום משתמש בדימוי של רגלי המבשר. אבל בשונה מן הדימוי בישעיהו, מדגיש הוא הדגשים אחרים בנבואתו: ישעיהו אומר: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר". ונחום אומר: "הנה על ההרים רגלי מבשר". נחום אינו נותן ציון לרגלי המבשר, הוא קובע עובדה: "על ההרים רגלי מבשר". ומה משמעות רגלי מבשר אלה? בישעיהו: "משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה, אמר לציון מלך אלהיך". ואילו בנחום משמעות בואו קצרה ותמציתית: "משמיע שלום". אין ישועה, ואין מלכות. אבל יש משהו אחר: הצלה - "חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבר [לעבור] בך בליעל, כלה נכרת".
רגלי המבשר מזכירות לצופי ירושלים בנבואת ישעיהו את המלכות, הגאולה, הטוב. רגלי המבשר בנבואת נחום מזכירות לצופים בהן את ההצלה, את השלום. ומהו השלום? "כי לא יוסיף עוד לעבר בך בליעל, כלה נכרת".
התמונה המרהיבה של ישעיהו, המתארת את רגלי המבשר, המחדש את המלכות, מתגמדת בנבואת נחום. הבשורה מצטמקת לביטוי אחד: "משמיע שלום", והאסוציאציה מתמקדת ברגלים אחרות, הדורסות ברגל גאווה את אדמת הארץ. והבשורה היא: שלום, במשמעות של חופש מבני בליעל, הדורסים ברגל גאווה את אדמת ישראל.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת