ריב עם יושבי הארץ

פרק ד' פותח את החטיבה השניה בספר הושע (פרקים ד'-י"ד), העוסקת בעיקר בחטאיו המוסריים של העם ומנהיגיו ששורשם בשכחת א-להים – 'ואין דעת א-להים בארץ'. בראש הפרק מופיע זימון למשפט של יושבי הארץ, והוא כולל פירוט של 'כתב האישום' המתאר את המצב המוסרי הקשה בארץ. הנביא זועק על חטאי העם, ומצביע על מצבה הירוד של ההנהגה הרוחנית בראשות הכהנים והנביאים (ד-י), על אווירת ההוללות והשכרות ששררה בחברה הישראלית, ועל 'רוח הזנות' המתעה את העם לפולחן אלילי (יא-יט).

א. '...כִּי רִיב לַה' עִם-יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ' (א) עקבו אחרי הקשריה השונים של המילה ה'ארץ', הנזכרת שלוש פעמים בפסקה הראשונה, ועמדו על חשיבותה בתיאור החטא ועונשו. תוכלו להיעזר בדברי הרד"ק: "יושבי ארץ ישראל דין לי עמהם, כי בתנאי נתתי להם את הארץ - שיעשו בו צדקה ומשפט, ובזה התנתי להם שיהיו עיני בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, וכיון שהם עושים בהפך 'אלה וכחש' וגו', אף אני אעשה עמהם בהפך מה שהבטחתי והסתרתי פני מהם 'ותאבל הארץ ואמלל כל יושב בה כי אין אמת'."

ב. פסוק א' מציג ערכים שאינם מצויים בארץ, וביניהם "אין דעת א-להים בארץ". לעומתם מופיעים בפס' ב' חטאים הנפוצים בארץ, הקשורים קשר הדוק לחלק מן המצוות בעשרת הדברות. חשבו מה מאפיין את החטאים הללו, ומה היחס ביניהם לבין הערכים בפס' א ובראשם "דעת א-להים". עיינו גם בתיאור האירוסין האידאליים לעיל ב',כא-כב.

ג. בפסוקים ד-י מפנה הנביא אצבע מאשימה כלפי ההנהגה הרוחנית. עמדו על שני תפקידי הכהן, בהם הוא מועל (ד-ו; ח). נסו לבאר את חטאם של הכוהנים בעזרת הסיפור על בני עלי בשמואל א' ב',יב-יז, העומד ברקע הנבואה. השוו את פסוק ו לפסוק א וחשבו - כיצד גורמת ההנהגה למצבו הקשה של העם?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"