ריפוי המים

הסיפור במרה מתחלק לשתי מחציות:

א. המתקת המים על ידי השלכת העץ.

ב. נתינת המצוות והבטחה שמחלות מצרים לא יפגעו בעם ישראל.

מה הקשר בין הדברים?

נתחיל עם הבנת המחצית השניה: מהי המשמעות הריאלית של הבטחת ה' לישראל כי נכונו להם בעתיד חיים בריאים, ללא אותן מחלות המאפיינות את יושבי מצרים, ובלבד שיקבלו את מצוות ה' וישמרו אותן?

נראה שהבטחה זו קשורה לנתינתה הקרובה של ארץ כנען לישראל. ארץ ישראל מתוארת בתורה כניגודה של ארץ מצרים בתחום ההזדקקות למים (כמתואר בדברים י"א, י-יא). מצרים ניזונה ממי הנילוס המציף את שדותיה. החקלאי המצרי מעביר את מי הנילוס בתעלות השקיה מערוגה לערוגה על ידי פתיחה וסתימה שלהן באמצעות רגליו היחפות. שיטת השקיה זו מאפשרת חקלאות עשירה ואינטנסיבית – "כגן הירק". אגב כך באים החקלאי המצרי ובני ביתו במגע יומיומי עם מי הנהר המזוהמים (הם גם שותים אותם וגם רוחצים בהם), וכך הם נדבקים במדוי מצרים הרעים – בכל המחלה אשר שם ה' במצרים.

ארץ ישראל, לעומת זאת, היא "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת" (דברים י"א, יא) הניזונים ממטר השמים. מימיה זכים וצלולים, ואינם מזוהמים כמימי נהר מצרים, וממילא העם היושב עליה אינו סובל מן המחלות שמהן סובל העם המצרי. רפואתם של ישראל בידי ה' קשורה בברכה שה' יברך את מימיהם, שיהיו מים טובים.

והנה, מים רעים שה' מרפאם והופכם למים טובים ומתוקים – זהו האירוע המתואר במחצית הראשונה של הסיפור שהתרחש במרה!

ניתן לראות במחצית הראשונה של הסיפור תיאור התרחשות המהווה משל לְמה שיבוא במחצית השנייה. ריפוי המים המרים באמצעות 'עץ' שלא ננקב בשמו, משל הוא לריפויים של ישראל ממחלותיה של מצרים באמצעות המצוות שניתנו להם ושאותן יקיימו (שהן "עץ חיים"). אם כן, הנושא של הסיפור השלם הוא: 'נתינת מצוות לישראל שקיומן יקבע את גורלם בעתיד'.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון