רמאות של נחש

 

מן האמרי היו, ולמה קורא אותן "חוי"?
על שעשו מעשה חוי, מעשה נחש - 
הנחש אמר: יודע אני שאמר להם הקב"ה 
"כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב', יז),
אלא הריני הולך ומרמה בהם והם אוכלין ונענשים
ואני יורש את הארץ לעצמי.
כך עשו הגבעונים, אמרו: יודעים אנו שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל:
"כי החרם תחרימם החתי והאמרי" וגו' (דברים כ', יז), "לא תכרות להם ברית" וגו' (שם ז', ב),  
אלא הרי אנו הולכין ומרמין בהם והם כורתים אתנו ברית. 
מה נפשך? יהרגו אותנו - יעברו על השבועה,
יקיימו אותנו - עוברים על הגזירה,
בין כך ובין כך נענשים ואנו יורשין את הארץ לעצמנו. 
לפיכך כשראה יהושע כן, אמר להם: "למה רמיתם אותנו" וגו' (יהושע ט', כב)
אמר להם יהושע: אתם עשיתם מעשה נחש לפיכך תטלו שכרו של נחש.
אמר רבי אלעזר: אררן כנחש דכתיב "ועתה ארורים אתם" (שם, כג)
כשם שכתוב בנחש "ארור אתה מכל הבהמה" (בראשית ג', יד).