שאול עובר למלחמה גלויה

שאול מבקש את דוד להמיתו. בתחילה בחשאי - הטלות חנית, ערלות פלשתים, לקיחה בלילה מביתו. העם אוהב את דוד, לא כדאי שיתקומם.

העיר נוב מקבלת את דוד בתמימות (כ"א), לא יודעת שהוא בורח ומשלמת מחיר כבד. בהוראת שאול נטבחים כולם, "מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק" (יט). מה שלא עשה לעמלק, שאול עושה לנוב.

בין הבריחה לטבח דוד מתחזק, 400 איש מצטרפים אליו. בין הבריחה לטבח דוד מקבל נבואה, לשוב אל ארץ  יהודה. עליית דוד מתחילה. באותו זמן "שָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֶשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו" (ו). לכאורה תמונת שלטון אידילית, אך קודמות לה המילים: "וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל כִּי נוֹדַע דָּוִד וַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ" (שם). דוד "נוֹדַע", נתגלה, "כי עד הנה היה נחבא ולא ראהו איש" (מצודת דוד). דוד "נוֹדַע", נתפרסם, "נודע הדבר שהיו עמו אנשים" (רד"ק). קנאת שאול בדוד מתעצמת. אותה קנאה שהתחילה מיד לאחר המלחמה בגולית, כאשר הנשים השרות נתנו לדוד רבבות ולשאול רק אלפים. שהתחזקה בשל העדפת יהונתן את דוד. שהעמיקה עם התרמית של מיכל.

שאול לא יכול יותר לשאת את הקנאה: "והנה ציווה עוד שאול שיכה את העיר לפי חרב… כדי שכל ישראל ישמעו וייראו ויפחדו אם יבוא דוד עוד ביניהם, שיתפשו אותו ואת אנשיו חיים ויביאום אל שאול..." (אברבנאל).

הסתיימה החשאיות, מעתה המרדף אחרי דוד ייערך בגלוי, בסיוע כל העם.

באדיבות אתר 929