שבחו של אסא

הכתובים פתחו את סיפור מעשי אסא בדברי שבח והוקרה ואף פרשו את שכרו, וחתמו בדברי ביקורת וגנאי על מעשיו המקולקלים שעשה בסוף ימיו ופרשו את עונשו (בפרקים הבאים). מכיוון שאדם נידון לפי רוב מעשיו, ומעשי אסא רובם טובים, הוא ראשון למלכי בית דוד, הזוכה בספרנו להערכה חיובית, כבר בפתח 'דבריו' (=מעשיו) :"ויעש אסא הטוב והישר בעיני ה' אלקיו" (א). הגדיל ממנו ספר מלכים שדמהו לדוד: "ויעש אסא הישר בעיני ה' כדוד אביו" (מל"א ט"ו, יא), ואילו חז"ל הפליגו בשבחו יותר מהם ואמרו עליו שהוא ה'חביב' במלכים.

ואכן עסק אסא בעקירת עבודה זרה ואביזריה ובהשלטת תורה ומצוות :"ויאמר ליהודה לדרוש את ה' אלקי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה" (ג). ולא נתקררה דעתו, עד שהביא את כל העם בברית מחודשת עם ה' (בפרק הבא). 

עם זאת אין עיסוקו בהשלטת תורה ומצוות בא לקפח את עיסוקו בענייני הממלכה הכלליים ובשקידה מתמדת על ביטחונה. הוא בונה ערי מצורה רבות ומטפח חילות רבים, מזוינים בכלי נשק משוכללים. ובשכר מעשים אלה הוא ראשון למלכי בית דוד - אחרי שלמה - שחלק ניכר מימי מלכותו הם ימי שקט ושלוה.

ספר מלכים קיצר במעשי אסא, ובפועל סיפר רק על העבודה הזרה ועל מלחמתו עם בעשא, ואילו לשאר מעשיו רק רמז ובא ספרנו ופרסמם. בספר מלכים נכתב "וכל גבורתו" (מל"א ט"ו, כג) ולא נתפרש מהי? בא ספר דברי הימים ופרש את מלחמת אסא בזרח הכושי. בספר מלכים כתוב "והערים אשר בנה" (שם), ונתפרש בספר דברי הימים: "ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה..." (ו).

נערך ע"י צוות אתר התנך

מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים ב עמ' תרפד-תרפה