שבטיות - רק בשלב ראשון

"וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו" (במדבר ל"ו, ז-ח) 

התורה מייחסת ערך רב לשמירה על גבולות השבטים ולישיבת כל שבט בתחום נחלתו. דבר זה יסייע לקיום התפקיד הכללי האחיד של האומה בכל הרב-גווניות של הסגולות המיוחדות לכל שבט, ולשם כך יש צורך לאפשר לכל שבט להתפתח כהלכה בתחום נחלתו. מנקודת מבט זו יש חשיבות מיוחדת לשמירה על הנחלות בתחילת ירושת הארץ ובתקופה הסמוכה לה. יש למסור כל נחלה בשלמותה לשבט שהיא ראויה לו על מנת שיקיים אותה בידיו, ויש למנוע ככל האפשר את התערבות בני השבטים כתוצאה מדיני הירושה.

בכל הזמנים הבאים לאחר מכן אין התורה אוסרת על השבטים לבוא במגע זה עם זה ולהתחתן זה בזה; היפוכו של דבר: שלוש פעמים בשנה תתכנס האומה בכללותה מסביב למקדש הכללי, ומצוה זו תביא לידי הגשמה בפועל של האיחוד הלאומי הגמור. אך דוקא משום כך יש צורך שכל נחלה תהיה נתפסת בתחילה על ידי הסגולה המיוחדת של אנשיה, ואנשי כל שבט על סגולותיהם המיוחדות יכו שרשים בנחלה שנמסרה להם ושניהם יהיו אחוזים ודבוקים זה בזה ונמצא שהתפתחות היחיד של כל שבט תהיה מובטחת לעד.

כך תובן ההוראה המורה לבת יורשת להינשא רק במסגרת שבטה, וכן יובן שהוראה זו מוגבלת לדור הראשון של יורשי הארץ.

רש"ר הירש - ר' שמשון רפאל הירש חי בגרמניה בין השנים 1808-1888. עמד בראש המאבק ברפורמים, ועם זאת דגל במודרניזציה, בגישת "תורה עם דרך ארץ". כתב ספרים רבים וביניהם פרושו לתורה.