שונאים אתכם!

מזמור קכ"ט נחלק לשני חלקים שווים. בחלק הראשון (א-ד) תיאור הצרה שהייתה בעבר ובחלק השני (ה-ח) בקשה לישועה. כך שהחלק הראשון מתאפיין בפעלים בזמן עבר ואילו החלק השני עושה שימוש בפעלים בזמן עתיד.

בסופו של כל חלק יש אזכור של ה', בחלק הראשון "ה' צדיק קצץ עבות רשעים" (ד) ואילו בחלק השני "ולא אמרו העברים ברכת ה' אליכם, ברכנו אתכם בשם ה'" (ח). אמנם שני האזכורים של ה' שונים, אך אולי הם מהווים את התהליך שקורה במזמור. בחלק הראשון האזכור של ה' הוא כעושה ישועות, ה' הוא זה שמיגר את האויב, ואילו בחלק השני האזכור של ה' הוא בעקיפין: אנשים לא יברכו את הרשעים בשם ה'. כלומר אם מציבים את שני הפסוקים האלו אחד כנגד השני אנו מבינים שלא רק ה' מתנכל לרשעים אלא גם כל האדם, "העברים" (ח).

מי הם "שנאי ציון" (ה)? האם מדובר ב"צרי יהודה ובנימין" הנזכרים בספר עזרא כפי שמציע עמוס חכם ב'דעת מקרא'? ייתכן מאוד, אך אין בידינו פרט ברור נוסף על כך שמדובר במזמור מתקופת שיבת ציון. אולי אפשר להוסיף רמז לכך שמדובר על תקופת שיבת ציון. העם מתלונן: "רבת צררוני מנעורי" (ב) – וצרות אלו הסתיימו שהרי ה' הסיר את הרשעים (ד). אך כעת עומדים בפני צרה חדשה: שנאי ציון (ה). ייתכן שהתחושה שהצרות הסתיימו מתאימה לימי שיבת ציון שלוו בתחושת גאולה, אך עד מהרה התברר שלא כל הבעיות נפתרו.