השירה המפוארת של דבורה הנביאה, ממשיכה את שירת התורה, בעיקר שירת משה (שמות ט"ו) וברכתו (דברים ל"ג), במספר מובנים.

 

השירה המפוארת של דבורה הנביאה, שהמפקד ברק נלווה אליה, ממשיכה את שירת התורה, בעיקר שירת משה (שמות ט"ו) וברכתו (דברים ל"ג), בחמישה מובנים:

1. היא דומה לשירת הים בסגנון, במבנה ובצורה – שירת ניצחון ישראלית.

2. אין בה התפארות וגאוות ניצחון (כפי שמקובל בעולם), אלא שירת ברכה לה'.

3. אין פירוט ותיאור של שלל האויב (כפי שהיה בכל שירות הניצחון העתיקות) – במקום זה יש תיאור שירי לועג לתאוות השלל וההרג שציפה להן האויב –
בשירת הים: "אָמַר אויב: אֶרדֹף, אַשׂיג, אַחֲלֵק שלל, תִמְלָאֵמוֹ נפשי, אָריק חַרבּי, תוֹרישֵמוֹ יָדי. נָשַפְתָ בְרוּחֲךָ כִּסָמוֹ יָם..." (שמות ט"ו, ט-י);
דברי "חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ" של "אֵם סיסרא": "הלֹא יִמצאוּ יְחַלקוּ שלל, רַחַם רַחֲמָתַיִם (=שבויות, שפחות) לראש גבר, שלל צבעים לסיסרא, שלל צבעים רקמה, צבע רִקְמָתַיִם לְצַוְארֵי שלל. כן יֹאבדוּ כל אויביך ה'..." (כט-לא).

4. התגלות ה' בסיני מתוארת כהתגלות מתמשכת לציווי תורה לישראל בברכת משה (דברים ל"ג), ולישועת ה' לעמו בשירת דבורה – "ה' מִסיני בָּא, וזָרַח מִשֵׂעיר לָמוֹ, הופיע מֵהַר פָּארָן, ואָתָה מֵרִבבֹת קֹדש, מימינו אֵשדָת לָמוֹ" (דברים ל"ג, ב),
"ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵׂעיר, בְּצַעַדְךָ מִשְׂדֵה אדום, ארץ רָעָשָה גם שמים נָטָפוּ, גם עָבים נָטְפוּ מים; הרים נָזלוּ מפני ה', זה סיני מפני ה' א-להי ישראל" (ד-ה).

5. כמו בברכת יעקב (בראשית מ"ט), כך גם כאן מופיע חשבון נבואי נוקב נגד המשתמטים מהמלחמה בתירוצים השונים (טו-יז; כג). וכמו גם בברכת משה (דברים ל"ג), ברכה מיוחדת לשבטי הלוחמים "המתנדבים בעם" (ט, יד-טו, יח), ול"יעל אשת חבר הקיני" (כד-כז), שהתייצבה לצד ישראל ברגע המכריע, הרגה את סיסרא ("מחקה ראשו"), ובכך הבטיחה שקט לארבעים שנה.

באדיבות אתר 929