בחלק הראשון דוד נרדף, חסר אונים. בחלק השני, ה' נתן לדוד כוח לנצח, ואז פורצת השירה המשיחית.
בכל מקום במקרא, שמופיעה אותה פרשה פעמיים - יש הבדלים דקים, קטנים וגדולים, אפילו בדבר ה' בעשרת הדיברות - אין העתקה עיוורת, ודווקא ההבדלים הם חותם האמת.
שירת דוד הנבואית (שמואל ב כב), הופכת כאן למזמור מקהֵלת מְנַצֵחַ. בחלק הראשון דוד נרדף, חסר אונים, וה' שלח ידו משמים, להצילו - בחלק השני, ה' נתן לדוד כוח לנצח, ואז פורצת השירה המשיחית, שירת ההודיה -
לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד
אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת,
בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו,
וּמִיַּד שָׁאוּל;
וַיֹּאמַר:
אֶרְחָמְךָ (=אוֹהַבךָ) ה' חִזְקִי;
ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי,
אֵלִי צוּרִי, אֶחֱסֶה בּוֹ,
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי;
מְהֻלָּל אֶקְרָא ה', וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ;
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת, וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי;
חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת;
בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה', וְאֶל אֱ-לֹהַי אֲשַׁוֵּעַ,
יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו, תָּבוֹא בְאָזְנָיו;
וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ,
וַיִּתְגָּעֲשׁוּ, כִּי חָרָה לוֹ;
עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל,
גֶּחָלִים, בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ;
וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו;
וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא (=וַיִדְאֶה) עַל כַּנְפֵי רוּחַ;
יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ, סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ,
חֶשְׁכַת מַיִם, עָבֵי שְׁחָקִים;
מִנֹּגַהּ (ברקים) נֶגְדּוֹ עָבָיו (=ענניו), עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ;
וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה', וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ;
וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב (=הִרְבָּה) וַיְהֻמֵּם;
וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם, וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל [בסערה],
מִגַּעֲרָתְךָ ה', מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ;
יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי, יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים;
יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי;
יְקַדְּמוּנִי [אויבַי] בְיוֹם אֵידִי (=נפילתי), וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי;
וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי;
יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקִי, כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי [שלא פגעתי במלך שָאוּל];
כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה', וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי;
כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסִיר מֶנִּי;
וָאֱהִי תָמִים עִמּוֹ, וָאֶשְׁתַּמֵּר מֵעֲוֹנִי (=שלא לשלוח יד בשָאוּל);
וַיָּשֶׁב ה' לִי כְצִדְקִי, כְּבֹר (=כטוהר) יָדַי לְנֶגֶד עֵינָיו;
עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם;
עִם נָבָר (=נקי) תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל;
כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל;
כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה', אֱ-לֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי;
כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד, וּבֵא-לֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר;
הָאֵ-ל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת ה' צְרוּפָה,
מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ;
כִּי מִי אֱ-לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה', וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱ-לֹהֵינוּ;
הָאֵ-ל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל, וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי;
מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי;
מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה (=ונדרכה) קֶשֶׁת נְחוּשָׁה [ב]זְרוֹעֹתָי;
וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי, וְעַנְוַתְךָ* תַרְבֵּנִי;
תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי;
אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם;
אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי;
וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי;
וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף, וּמְשַׂנְאַי, אַצְמִיתֵם;
יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ, עַל (=אֶל) ה', וְלֹא עָנָם;
וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם;
תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי (=מתקיפות) עָם, תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם,
עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי;
לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי, בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ (=ישלמו) לִי;
בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם (=ויִפָּלְטוּ מביצוריהם);
חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרוּם אֱ-לוֹהֵי יִשְׁעִי;
הָאֵ-ל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי;
מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי,
אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי, מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי;
עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ה', וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה;
מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ
וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ,
עַד עוֹלָם.
באדיבות אתר 929