שירת הלויים

פרק כ"ה מחזק את התיאור בספר שמואל את דוד כ"נעים זמירות ישראל" (שמואל ב כ"ג א). הנגינה והשירה מלוות את דמותו של דוד לאורך חייו: נגינתו לשאול, קינתו המרגשת על שאול ויהונתן, שירת דוד ובה הודיה על ניצחונותיו, ומזמורי התהילים המיוחסים לו. בפרק זה מתווסף נדבך נוסף לקשר בין דוד לשירה ולנגינה והוא מבסס את עבודת הלווים בשירה ובנגינה במקדש אותו עתיד שלמה לבנות. לפי המתואר בספרנו (דה"ב ז',ו) דוד אפילו בנה את כלי הנגינה בהם השתמשו הלווים בבית המקדש: "וְהַלְוִיִּם בִּכְלֵי שִׁיר ה' אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְהֹדוֹת לַה'"  

1. א. בפס' א-ג מתוארים בני אסף, הימן וידותון "הַנִּבְּאִים בְּכִנּרֹוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתָּיִם", מהי משמעות השורש נב"א בהקשר זה? השוו שמ"א י',ה; מל"ב ג',טו-טז.

ב. עיינו גם בפירוש הרלב"ג לפסוקים א-ג: ידמה שאלו השלשה היו נביאים וזה יתבאר קצת מקצת מזמורים שנאמרו בשמם בספר תהלים. ואפשר שאין הרצון בו בזה המקום שיהיו נביאים אבל הרצון שיהיו מדברים בבכנורות ובנבלים ובמצלתים להודות לה' יתברך והבאור הראשון הוא יותר נכון. על ידי אסף הנבא על ידי המלך ידמה שאסף היה נבא על כחות המלך בעת עת והעתים אשר יעברו עליו ועל זרעו. וזה מבואר מקצת מזמורים נזכרו בשמו בספר תהלים... ידותון היה נבא על הודות והלל לה' רוצה לומר שהיה אומר ברוח הקדש דברים של הודאה ושבח לה' יתברך.

2. בפרק כ"ה מבסס דוד את עבודת המשוררים במקדש העתיד להבנות. עמדו על התפקידים המוסיקליים השונים בפרק, סוגי התפקידים, כלי הנגינה והקבוצות השונות, שימו לב לשמות מלאי ההשראה של המשוררים בפס' ד.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"