שכרן ופעולתן של המצוות

"הִנֵּה ה' הִשְׁמִיעַ אֶל קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו" (ישעיהו ס"ב, יא)

"הנה ה' השמיע אל קצה הארץ, אמרו לבת ציון הנה ישעך בא, הנה שכרו אתו"

והוא כי שכר מצוה - מצוה, שהוא כי כל מצוה שאדם עושה נברא בו מלאך שהוא המצוה עצמה, והוא המענגו ומעטרו והוא שכרו, כמאמרנו על "ועטרותיהם בראשיהם" (ברכות י"ז, ע"א), וזהו "הנה שכרו אתו", כי המלאך שבכל מצוה ומצוה בא אתו. 

וגם "פעולתו לפניו" והוא כי מלבד מה שהוא שכרו הראוי לו, עוד יש לו רוחניות אושר נוסף מאתו יתברך, כמה דאת אמר [=כמו שאומרים]: "מה רב טובך כו' פעלת לחוסים בך" (תהלים ל"א, כ), שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי הוא יתברך מחדש ופועל אור שפע מאתו זולת קצבת שכרו, ועל זה אומר "ופעולתו לפניו" כי גם האור ההוא בא לפניו יתברך.

אלשיך - ר' משה אלשיך (1507-1600), נולד באדריאנופול, למד אצל ר' יוסף קארו. עלה לארץ והתיישב בצפת, שם היה דיין, פוסק הלכה ועמד בראש שתי ישיבות. נסמך על ידי ר' יוסף קארו. פירושו על התורה נקרא "תורת משה", ומבוסס על דרשות שלו.