שליח נאמן או מנצל הזדמנויות מדופלם?

למשיחת חֲזָאֵל הלך אלישע עד דמשק, ובכה (ח'). למשיחת יֵהוּא הוא שלח אחד מבני הנביאים.

הנער הנביא נס כמו 'משוגע', ויֵהוּא עצמו היה ידוע כנהג (מרכבה) 'משוגע', כך שהצופה על המגדל ביזרעאל זיהה אותו לפי הנהיגה (כ). ממלכת ישראל נכנסה למהפכת דמים 'משוגעת', מחיר הכישלון של אליהו הנביא במאבקו להצלת אחאב ולסילוק איזבל "וכשפיה הרבים" (כב). השלכת הרודנית מן החלון לכלבים (לג-לז) תסמל את המהפכה.

המלך יהורם הפצוע, שאירח את מלך יהודה (בן עתליה), חשב שקרה משהו נורא בשדה הקרב, שהרי יֵהוּא היה מפקד החזית ברמות גלעד, ונראה היה שהוא מוכן לדווח רק למלך. הוא לא העלה על דעתו לשמוע מפי יֵהוּא את קריאת הקרב של הנביאים הקנאים.

אך הנה התברר, שיֵהוּא הוותיק היה עם "בִּדְקַר שָלִשֹה" (כה) במרכבה הצמודה אחרי אחאב בעת המפגש מול אליהו בכרם נבות, ודברי הנביא בעבעו בזיכרונו (מלכים א כ"א, יט-כד), והצטרפו לדברי הנער הנביא בעת משיחתו.

בחלקת השדה של נבות ביזרעאל פגש יֵהוּא את שני המלכים, הרג את יהורם כנקמה על "דמי נבות" ובניו (כנראה שגם הם חוסלו בידי איזבל), ורדף גם אחרי מלך יהודה עד מעלה יִבְלְעָם (='בַּלְעַמה', מעלה צר מדרום לג'נין, בדרך לשומרון), והיכה אותו למוות.

זה היה 'ניצול הזדמנות', כי מלך יהודה לא היה כלול בדברי הנביאים על איזבל ואחאב, שיֵהוּא פעל מכוחם, האם יהוא יפעל כעת לאיחוד שתי הממלכות, כחזון אליהו (=12 האבנים למזבח) בהר הכרמל (מלכים א י"ח)?

אין לכיוון כזה אפילו רמז – ירושלים תופקר לעתליה ולמעלליה – האם יֵהוּא באמת היה שליח נאמן לדברי הנביאים, או שהוא 'רכב על הגל'?

באדיבות אתר 929