רב צריך להיות בעיני תלמידיו כמו מלאך. ואם יש על הרב שמועות, והוא אינו צח כשלג, יש לסלקו ואסור ללמוד ממנו.
מסופר בתלמוד הבבלי (מועד קטן יז ע"א) שאחד מהחכמים שלימדו בישיבתו של רב יהודה התנהג שלא כפי שהיה צריך להתנהג ("שיוצאין עליו שמועות רעות" - רש"י). רב יהודה לא ידע מה לעשות. להשאיר אותו - אזי יתחלל שם שמים, לנדות אותו – יִפָּגַע הלימוד. הוא שואל את רבה בר בר חנה האם יש לו ידע בנושא, והוא משיב לו כך:
"אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב', ז),
אם דומה הרב למלאך ה' צבאות - יבקשו תורה מפיהו.
ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיהו!"
שמע זאת רב יהודה ונידה אותו.
דרשתו של ר' יוחנן שהובאה בדברי רבה בר בר חנה, להבנתי, חשובה מאוד. הרב צריך להיות בעיני תלמידיו כמו מלאך. ואם יש על הרב שמועות, והוא אינו צח כשלג, יש לסלקו ואסור ללמוד ממנו.
מעניין שהפניה בדרשת ר' יוחנן אינה למערכת, אלא ללומדים. הם צריכים לדעת שערכו של האדם בעיני הלומדים הוא מהותי, ואם יש ירידה בכך - אסור ללמוד ממנו. להבנת ר' יוחנן - הקשר בין התוכן ובין האדם המלמד אותו הוא מחוייב, ואם יש פער - אין ללמוד מאותו רב.
לצערינו, כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות עלתה השאלה - האם שמועות או חשדות מונעים מאדם ללמד, להורות, להנהיג. לר' יוחנן ולרב יהודה התשובה ברורה - אם הוא כמלאך בעיני האחרים שימשיך, ואם לא - לא.
באדיבות אתר 929