"וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת" (שמואל ב ד', ד)
הנה ענין מפיבושת הוא נכנס בין הדבקים,
כי אין לו שייכות לא למעלה ולא למטה, כי הקודם והמאוחר הוא ענין איש בושת,
ומי הכניס ענין מפיבושת בנתים בתוך הסיפור?
אך הנה ידוע כי שאול בחיר ה' קראו הכתוב...
והוא והשלשה [=שלושת בניו] נפלו ביד פלשתים (שמואל א ל"א, ב),
ואת איש בשת הנשאר הרגו בחרב,
והלא יפלא איך לא חס הוא יתברך לבל תכבה גחלת הנשארה,
ונהרג גם איש בשת הנשאר, ונחרב בית שאול?
לזה אמר טרם יספר הריגת איש בשת כי ליהונתן בן שאול בן נכה רגלים כו',
לומר כי זה נשאר לבלתי יכרת שם בית שאול מן העולם,
וממנו נמשך זרעו כמפורש בדברי הימים (א ט', לט-מד).
אלשיך - ר' משה אלשיך (1507-1600), נולד באדריאנופול, למד אצל ר' יוסף קארו. עלה לארץ והתיישב בצפת, שם היה דיין, פוסק הלכה ועמד בראש שתי ישיבות. נסמך על ידי ר' יוסף קארו. פירושו על התורה נקרא "תורת משה", ומבוסס על דרשות שלו.