"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו', ד)
מדרש תנאים לדברים פרק ו
זכה אבינו יעקב שייאמר הדבור לבניו,
לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו ואומר:
אוי לי שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי -
אברהם יצא ממנו ישמעאל, יצחק יצא ממנו עשו,
אבל אני לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי.
...
וכן אתה מוצא כשהיה יעקב נפטר מן העולם
קרא להן לבניו והוכיחן כל אחד ואחד בפני עצמו...
מאחר שהוכיחן כל אחד ואחד בפני עצמו וחזר וקראן כולן כאחד
אמר להם: שמא יש ביניכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם?
אמרו לו: "שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד"
כשם שאין בליבך מחלוקת כך אין בלבינו מחלוקת אלא "ה' אלהינו ה' אחד".
ועליה הוא אומר (בראשית מ"ז, לא) "וישתחו ישראל על ראש המטה"
וכי יעקב משתחוה על ראש המטה? אלא שהודה ושיבח שלא יצא ממנו פסולת
ויש אומרין וישתחו ישראל על ראש המטה על שעשה ראובן תשובה.
מדרש תנאים לדברים - מדרש אבוד לספר דברים מבית מדרשו של רבי עקיבא. חוקרים שונים, החל מרד"צ הופמן ועד מנחם כהנא החלו בשחזורו מתוך 'מדרש הגדול' ומקטעי גניזה.