שמרני א-ל!

א. חלוקת פסוקי המזמור: המזמור פותח בבקשה של המשורר "שמרני א-ל" (א-ב); לאחר מכן יוצא המשורר כנגד האלילים (ג-ד) ובוחר בה' (בשתי פסקאות: ה-ו; ז-ח) ובפסקה האחרונה (ט-יא) מתואר הבטחון של המשורר בה'.

ב. באופן תמוה המזמור נפתח בבקשה של המשורר "שמרני א-ל כי חסיתי בך" (א) אך בהמשך המזמור אין זכר לבקשה של המשורר אלא רק הכרזה של המשורר על ביטחונו בה'. נראה שעיון מדוקדק יותר במזמור יגלה שבקשתו של המשורר נשזרת במזמור בצורה הדרגתית:

בפסקה השנייה (ג-ד) המשורר כלל לא מזכיר את הקשיים שלו, אלא רק מתפלמס עם האלילים. בפסקה השלישית (ה-ו) המשורר כבר טוען שה' הוא "תומיך גורלי" ומברך על כך שה' הוא נחלתו. אך נשים לב שהמילה "חבלים" היא דו משמעית, שהרי "חבלים" משמעותם גם חבלי ארץ וגם חבלי לידה. המשורר רומז כאן לקשיים שהוא חווה. כך הקשיים מתחזקים בפסקה שלאחר מכן (ז-ח): "אף לילות יסרוני כליותי... כי מימיני בל אמוט" – המשורר חושש שהוא ימות לולא ה' יהיה לצדו, ומברך את ה' על אף הייסורים שבלילות. בפסקה האחרונה המשורר מבטא את הקושי שלו בבירור: "כי לא תעזב נפשי לשאול, לא תתן חסידיך [חסידך] לראות שחת" (י) – המשורר אמנם בוטח בה' אך תוך כדי בקשה סמויה. כך המזמור הוא מזמור של בטחון בה' אך כל זה בא יחד עם הבקשה שמלווה את המזמור מתחילתו ועד סופו: "שמרני א-ל כי חסיתי בך".