"הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ" (נחום ג', ח)
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא טז - נחמו ד"ה [ז] אך לא
"אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע" (איוב ל', כד) -
אמר ר' אבהו: אין הקדוש ברוך הוא מכה אומה ומושיבה צדו,
אלא מביא פיד [=שבר] לזו ומשעשעה בזו, מביא פיד לזו ומשעשעה בזו.
הביא פיד לאשור ושיעשעה במצרים: "התיטבי מנא אמון" (נחום ג', ח).
הביא פיד למצרים ושעשעה באשור: "הנה אשור ארז בלבנון" (יחזקאל ל"א, ג).
אמר ר' יסא: מפני מה גלו עשרת השבטים ואחר כך גלה שבט יהודה ובנימן?
כדי שיהו מתנחמים אילו מאילו, לפיכך "נחמו נחמו" (ישעיה מ', א).
רש"י איוב פרק ל פסוק כד
להן שוע - היה משעשען תנחומין במקצת, וכן פירשו רבותינו: אין הקדוש ברוך הוא מכה אומה ומושיבה צדו אלא מביא פיד לזו ומשעשעה בחברתה שלקתה כבר ומתנחמת בה...
פסיקתא דרב כהנא - פסיקתא דרב כהנא - מדרש אגדה המכיל דרשות על הפרשות בתורה הנקראות בחגים ועל הפטרות הנקראות בשבתות מיוחדות. המדרש הוא ארץ ישראלי והוא נערך במאה החמישית או השישית (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)