המצב המדיני בימי אחז קשה: פלשתים מרימים ראש וישראל וארם עולות על יהודה. אחז שוגה בהחלטותיו פעם אחר פעם. קריאתו לעזרה מביאה עליו את אשור ובניית המזבח נהיית לו לרועץ.
פרשת מלכותו של אחז מלך יהודה היא סיפור עצוב של מלך שטעה לאורך כל שנות מלכותו, וסיבך את ישראל לעוד שנים ארוכות.
נתבונן תחילה ביחסי הכוחות הבין לאומיים בימיו של אחז. מוקדי הכוח נמצאים בין שתי מדינות: בצפון מזרח, מולך רצין מלך ארם, ועיר בירתו מוכרת לנו עד היום: דמשק. במזרח, הרחק מאוד, מתעצמת ממלכת אשור, ובראשה תגלת פלאסר (פלנאסר). ובדרום, כמו תמיד, משענת הקנה הרצוץ - מצרים.
מלך ישראל הוא פקח בן רמליהו. מסיבות שאינן ברורות הוא קושר קשר עם רצין מלך ארם, ועולה למלחמה על ממלכת יהודה. בממלכת יהודה התפוררות מכל צד: פלישתים חודרים לשפלת יהודה ממערב, פקח ורצין מלך ארם עולים על ירושלים ממזרח.
אחז מהמר על המעצמה השנייה, על אשור. הוא פונה למלך אשור, ומבקש את עזרתו נגד רצין ופקח. ישעיהו הנביא מזהיר את אחז מברית זאת, ומודיעו כי מלך אשור ישא את שלל שומרון ואת חיל דמשק, אבל ידביר תחת רגליו גם את ממלכת יהודה.
אחז אינו שומע בקולו של ישעיהו. הוא פונה לאשור, ומלך אשור בא ופועל לפי התסריט שקבע ישעיהו הנביא. תחילה הוא עולה על דמשק, מגלה את תושביה, ואת רצין מלך ארם ממית. השוחד שקיבל מאחז שכנע את תגלת פלאסר לצאת למלחמה זו.
המלך אחז עולה לדמשק, לקראת תגלת פלאסר מלך אשור, המנצח. הוא מגלה מזבח בעל צורה מיוחדת, והוא שולח את תכניות המזבח לאוריה הכהן, ומצווה עליו כי עד שובו מדמשק צריך המזבח לעמוד על תלו בבית המקדש. מהו הנימוק של אחז בהעתיקו עבודת אלילים זו לירושלים? "ויאמר, כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם, להם אזבח ויעזרוני" (כג) והכתוב מוסיף ואומר: "והם היו לו להכשילו ולכל ישראל" (שם).
תגלת פלאסר עולה על ירושלים. השוחד לא הועיל. אשור ממשיך להציק לישראל, ואילו אחז המלך ממשיך לבקש מאלהי הנכר עזרה.
עם מות אחז מנבא ישעיהו כי הפלישתים שהרימו ראש בימיו, ישובו ויכנעו למלכי יהודה. ואמנם, בתחילת מלכותו הצליח חזקיהו בן אחז להכות את פלישתים, ולהחזיר אותם לעריהם המקוריות.
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת