שתי קריאות בנבואת זכריה

זכריה רואה בחזיון מנורת זהב. חכמים ראו במנורה זו דימוי לכנסת ישראל. וכך אומר המדרש:

"ויאמר אלי מה אתה רואה? ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה" (זכריה ד', ב).
מהו "וגולה על ראשה"?
תרין אמוריין (= שני אמוראים): חד אמר 'גולה' וחד אמר 'גואלה'.
מאן דאמר (=מי שאמר) 'גולה', גלו ישראל לבבל וגלתה שכינה עימהם,
כמה דאת אמר "למענכם שלחתי בבלה" (ישעיה מ"ג, יד).
מאן דאמר 'גואלה', פרוקא (=משחרר), "גואלנו ה' צבאות שמו" וגו' (ישעיהו מ"ז, ד).
(ויקרא רבה פרשה לב ח)

שני החכמים חלוקים בשאלה מה המשמעות של הגוּלה שעומדת בראש המנורה המסמלת את עם ישראל. שתי הפרשנויות מנוגדות מאוד: האחת מדברת על הגוֹלה ועל ירידתו של האל עם העם לגולה והשנייה מדברת על הגואל שעומד בראש כנסת ישראל.

שתי האפשרויות שמציבים החכמים מאפשרות שתי קריאות בנבואת זכריה - האם זכריה מדבר כבר אל העולים שנמצאים בארץ ולכן הגואל הוא העומד בראש או שזוהי נבואה למי שנמצא עוד בגולה וצריך שיזרזו אותו לעלות. כך גם לגבי דברי הנבואה: "... לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (ו) - האם הביקורת של הנביא על הפעולות הנעשות היא כלפי מי שבגולה שמנסה לשנות עולמות בשביל לעלות או להפך כלפי אלו שכבר עלו ומנסים לשנות את הקיים בארץ.

לכל פירוש הקושי והחוזק שלו ובעיקר המסר לימינו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929