"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים א', א)

 

אלה הדברים -
לפי שהן דברי תוכחות, 
ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן,

לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל...

במדבר -
לא במדבר היו אלא בערבות מואב, ומהו "במדבר"?
אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו (שמות ט"ז, ג) "מי יתן מותנו וגו'".

בערבה -
בשביל הערבה, שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב.

מול סוף -
על מה שהמרו בים סוף,
בבואם לים סוף, שאמרו (שם י"ד, יא) "המבלי אין קברים במצרים",
וכן בנסעם מתוך הים, שנאמר (תהלים ק"ו, ז): "וימרו על ים בים סוף", כדאיתא בערכין (טו, א).

בין פארן ובין תפל ולבן -
אמר רבי יוחנן: חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו "תופל ולבן",
אלא הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן,
שאמרו (במדבר כ"א, ה) "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל", 
ועל מה שעשו במדבר פארן על ידי המרגלים.

וחצרות -
במחלוקתו של קרח.
דבר אחר אמר להם, היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות
בשביל לשון הרע, ואתם נדברתם במקום.

ודי זהב -
הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב
שהיה להם,
שנאמר (הושע ב', י): "וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל".

 

 

 

רש"י - ר' שלמה יצחקי. גדול פרשני המקרא והתלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040-1105. הקים ישיבה בטרואה, בה עסקו לא רק בלימוד תלמוד אלא גם בלימוד מקרא. מצאצאיו: רשב"ם; רבנו תם; ר' יצחק הזקן מבעלי התוספות.