תוכניתו של יוסף

רבות הן ההשערות המנסות להתחקות אחר נפתולי מחשבותיו של יוסף ולהבינן, שהרי אין במקרא רמזים ברורים לסיבת מעשיו. ננסה לצעוד בעקבות אחת הפרשנויות שגם אנו בזמננו נוכל ללמוד ממנה הרבה.

יוסף כועס מאוד על מה שעוללו לו אחיו. היוזמה להרגו שהומרה במכירתו לעבד לאורחת ישמעאלים אינה נשכחת ממנו, והוא שואל את עצמו אם יש בכלל מקום ואפשרות לקיומה של משפחה אם אח זומם על אחיו להרגו או להדיחו מן היחד, תהא הסיבה אשר תהא.

את התשובה הוא יוכל לקבל רק בדרך אחת: הוא יבחן את התנהגותם של אחיו כלפי האח הנוסף מבית אמו, הלוא הוא בנימין. הוא יבקש לבחון אם הם חשים סולידריות כלפיו ומוכנים למסור את נפשם עליו אם לאו.

אמת, האחים חטאו כלפיו ועשו לו עוול שקשה לסלוח עליו; אבל טעות יכולה לקרות. השאלות החשובות הן: האם הם למדו משהו מן הטעות, והאם הם מנסים לתקנה. מבחנם של האחים יהיה מה יעשו כאשר האח בנימין ייחשד בגניבה ויושם בבית האסורים: האם ייחלצו חושים לעזרתו או ינטשוהו בצרתו?

יוסף מוכן לצער את אביו עשרים שנה כדי לאפשר איחוד מחדש שלא יהיה רק מן השפה ולחוץ. הוא רוצה לבחון כמה מוכנים בני לאה לפעול למען בן רחל, צרתה של אִמם. האם למדו את הלקח ממכירת יוסף והבינו כי גם אם האח אינו הולך בדרכם, ביחסים בין אחים יש קו אדום שאסור לחצותו? אחים אינם מוכרים את אחיהם לגוי, ובוודאי אינם מנסים לפגוע בו בעצמם. יוסף, החפץ באיחוד מחודש של המשפחה, מבקש להבטיח כי יהיה זה חיבור עמוק ואמיתי.

במהלך ההיסטוריה נאלצנו לא פעם לעמוד מול יריבים מחוץ, ובחלק מן המצבים הללו לא שררה בתוכנו הסכמה בשאלת אופן ניהולו של המאבק. השיעור שלימד יוסף את אחיו ואותנו הוא שגם אם לא נסכים, וגם כאשר נתווכח, נישאר אחים ונצטרך לשאת באחריות גם על משגיהם של אחינו. ובכל מקרה לא נפקיר את האח. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשה בקטנה' בהוצאת קורן
לרכישת הספר