תלמידו של מיכה

הקורא בספרי נבואה שואל את עצמו  - מה היה מעמדם של הנביאים, ועל מי הם השפיעו? האם הם היו דמויות שמישהו הביט לעברם? ולענייננו - האם היו שהקשיבו לנבואתו של מיכה? תשובה לשאלה באה בספר ירמיהו.

בפרקנו מנבא מיכה: "רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (יא-יב). אומר מיכה: האמונה שה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה היא עצמה מקור הרעה!

ירמיהו חי כמאה שנה לאחר מכן, ופסוק מפרקנו מצוטט בספר ירמיהו: "וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר. מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר... צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה הֲלֹא יָרֵא אֶת ה' וַיְחַל אֶת פְּנֵי ה' וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ" (ירמיהו כ"ו, יז-יט).

ירמיהו ניבא במקדש על חורבנו של הבית, והכוהנים הנביאים וההמון המוסת רצו להורגו. כנגד כל אלו אמרו הזקנים שכבר היו נביאים שניבאו נבואות מעין אלו, והמלך חזקיהו שמע וחזר בתשובה, ולא הרג את הנביא. הסיפור שבא בספר ירמיהו מתאר אירוע היסטורי גדול שבו מיכה ניבא ועורר את הממלכה כולה לחזרה בתשובה, ובכך נמנע חורבן! אימתי היה האירוע?  

מיכה היה עֵד למסע סנחריב, לגלות עשרת השבטים, ולמצור ירושלים. כידוע כל הממלכות באזור נפלו ורק ממלכת ירושלים החזיקה מעמד. בימי המצור ניבא הנביא ישעיהו: "בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן" (מלכים ב י"ט, כא). הנביא ישעיהו הכריז - ירושלים ובית המקדש לא יפלו!

הד לרוח הימים עולה ממזמור מ"ו בספר תהלים:
"אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד.
עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים.
יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה...
אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר" (תהילים מ"ו, ב-ו).

ההצלה המדהימה הביאה את האמונה שירושלים היא עיר ה' וה' יציל את עירו - "אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט" - לשיאים ולעוצמות. ימי הניצחון הביאו לגאווה לאומית גדולה ולשאננות, גאווה שהביאה נפילה והתמוטטות מוסרית. יש להניח שאז קם הנביא מיכה וצעק בקול גדול שהאמונה שה' יציל את עירו, היא עצמה תביא חורבן ופורענות, ומול ישעיהו שניבא את נצח ירושלים, קם לאחריו מיכה והשמיע מוזיקה אחרת - ירושלים תחרב.

כמאה שנה לאחר מכן פעל הנביא ירמיהו. דומה שהפסוק שיכול לתמצת את מסכת חייו של הנביא ירמיהו ואת מאבקיו הוא הפסוק שנאמר בחצר המקדש, לבאי המקדש - "אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה" (ירמיהו ז, ד). כוהני ירושלים האמינו שהמקדש הוא ביתו של ה' והבית הוא מעין תעודת ביטוח לעיר ולממלכה, וירמיהו צעק שאמונה זו היא שקר.

ירמיהו עמד באחת השעות ההיסטוריות הגדולות של עם ישראל, ושמו ותורתו הנבואית ידועים ומפורסמים, ואילו הנביא מיכה הוא נביא 'קטן' ולא ידוע, האם ניתן להניח שהנביא מיכה היה רב ומורה לירמיהו והוא הראשון שזעק שהאמונה במקדש כביתו של ה' היא עצמה תביא את החורבן? אם כן, הזכרת מיכה בספר ירמיהו כמי שקדם לירמיהו היא ידיעה רבת משמעות על מקור היניקה הרוחני של הנביא ירמיהו. מיכה היה רב ומורה רוחני של הנביא ירמיהו!

באדיבות אתר 929