תפילה, דורון ומלחמה

"טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט', יח)

קהלת רבה (וילנא) פרשה ט ד"ה ג ד"א טובה

דבר אחר: "טובה חכמה" - זו חכמתו של חזקיהו מלך יהודה,
"מכלי קרב" - של סנחריב.
אמר ר' לוי: שלוש גליות הגלה סנחריב:
פעם ראשונה הגלה שבט ראובן וגד,
שנייה עשרת השבטים,
שלישית בא על יהודה,
מיד עמד חזקיה וזיינם כלי זיין מבפנים והלבישם לבנים מבחוץ
והתקין עצמו לשלשה דברים: לתפלה ולדורון ולמלחמה.
לתפילה - דכתיב (ישעיה ל"ז, טו): "ויתפלל חזקיה אל ה'" וגו',
לדורון - דכתיב (מלכים ב י"ח, טז): "בעת ההיא קצץ חזקיה וגו' ואת האמנות"...
למלחמה - שנאמר (דברי הימים ב ל"ב, ה): "ויעש שלח לרב ומגנם"
ונעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה תהא החרב הזה עוברת על צוארו.

קהלת רבה - מדרש קהלת רבה (הנקרא בפי הראשונים 'מדרש קהלת') הוא מדרש אגדה פרשני על מגילת קהלת. המדרש נערך, ככל הנראה, בארץ ישראל במהלך המאה השביעית או השמינית. המדרש במקורו היה מחולק לשלושה סדרים אולם בדפוסים המאוחרים חולק המדרש לשנים עשר פרשות החופפות את פרקי המגילה. המדרש מפרש את פסוקי המגילה לפי סדרם כמעט ללא דילוגים.