תקציר איוב פרק י'

בפרקים ד'-י"ד מופיע מחזור הויכוחים הראשון בין איוב לרעיו. בפרקים ט'-י' מובא מענה איוב לבלדד.

"הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי" (א-ז)

איוב דורש מה' לדעת על איזה חטא הוא מעניש אותו: "אֹמַר אֶל אֱלוֹהַּ אַל תַּרְשִׁיעֵנִי הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי?" (ב), ותוהה האם האל נהנה לייסרו: "הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ. הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ אִם כִּרְאוֹת אֱנוֹשׁ תִּרְאֶה" (ג-ד).

ה' יוצר האדם - ומייסרו?! (ח-יז)

בפסקה זו איוב מציג טענה חדשה. מצד אחד ה' ברא ויצר את האדם ומצד שני הוא מייסרו בצורה קפדנית - כיצד זה ייתכן? איוב מתאר כיצד ה' ברא אותו: "יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי. זְכׇר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי" (ח-ט) ולאחר מכן עובר לתאר כיצד ה' "שומר" עליו: "אִם חָטָאתִי וּשְׁמַרְתָּנִי וּמֵעֲוֺנִי לֹא תְנַקֵּנִי" (יד), כלומר מקפיד על איוב ומייסר אותו כהוגן: "תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ נֶגְדִּי וְתֶרֶב כַּעַשְׂךָ עִמָּדִי חֲלִיפוֹת וְצָבָא עִמִּי" (יז).

אין טעם בחיים (יח-כב)

בפסקה האחרונה איוב מתלונן שוב מדוע הוא יצא מרחם אמו בחיים: "וְלָמָּה מֵרֶחֶם הֹצֵאתָנִי אֶגְוַע וְעַיִן לֹא תִרְאֵנִי. כַּאֲשֶׁר לֹא הָיִיתִי אֶהְיֶה מִבֶּטֶן לַקֶּבֶר אוּבָל" (יח-יט), שהרי חייו קצרים וחסרי משמעות: "הֲלֹא מְעַט יָמַי וַחֲדָל וְשִׁית מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט" (כ).

כתיבה: נתנאל שפיגל