בפרקים ט"ו-כ"א מופיע מחזור הויכוחים השני בין איוב לרעיו. בפרקנו מובאים דברי צופר לאיוב.
פתיחה (א-ד)
בפתיחת הנאום מודיע צופר שהדברים ששמע הם מביישים ועל כן הוא מבקש לענות לאיוב: "לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִי. מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע וְרוּחַ מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי. הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ" (ב-ד).
גורל הרשע (ה-כח)
צופר עוסק בנאומו בגורל הרשע. בתחילה הוא מציין שימיו של הרשע קצרים: "כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב וְשִׂמְחַת חָנֵף עֲדֵי רָגַע" (ה), גם אם הוא חזק ובטוח בעצמו: "אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ" (ו) והוא אף יישאר ללא המשכיות: "בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ" (י). לאחר מכן עובר צופר לדמות את הרשע ונהנתנותו לארוחה שתוביל למפלתו: "אִם תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשֹׁנוֹ… לַחְמוֹ בְּמֵעָיו נֶהְפָּךְ מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּקִרְבּוֹ" (יב-יד). לבסוף מתאר צופר את קצו של הרשע. ה' ילחם ברשע: "יְהִי לְמַלֵּא בִטְנוֹ יְשַׁלַּח בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ וְיַמְטֵר עָלֵימוֹ בִּלְחוּמוֹ" (כג), ובמלחמה ישתתפו גם השמים והארץ: "יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֺנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ" (כז).
חתימה (כט)
צופר חותם את נאומו: "זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵל" (כט).
כתיבה: נתנאל שפיגל