תקציר איוב פרק כ"א

בפרקים ט"ו-כ"א מופיע מחזור הויכוחים השני בין איוב לרעיו. בפרקנו מובא מענה איוב לצופר.

פתיחה (א-ו)

איוב פותח את דבריו בבקשה לרֵעים שישמעו לו: "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וּתְהִי זֹאת תַּנְחוּמֹתֵיכֶם… פְּנוּ אֵלַי וְהָשַׁמּוּ וְשִׂימוּ יָד עַל פֶּה" (ב-ה).

הצלחת הרשעים (ז-טז)

איוב פותח את הפסקה בשאלה רטורית: "מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל" (ז) - מדוע הרשעים מצליחים? ומכאן הוא מפרט. הוא מזכיר את ילדי הרשעים והצלחתם: "זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם… ישַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב" (ח-יב) ומאידך מתאר את כפירתם: "מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ" (טו).

עונש לרשעים (יז-כו)

גם את הפסקה הזאת איוב פותח בשאלה רטורית: "כַּמָּה נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפּוֹ" (יז) - מדוע הרשעים לא נענשים? איוב מציין שהענשת ילדי הרשעים היא לא צודקת: "יִרְאוּ עֵינָו כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּה. כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּצוּ" (כ-כא). איוב מסיים את הפסקה בטענה שכל בני האדם ידונו בסופו של דבר למוות, ואין הבדל בין הדין של הרשעים והצדיקים: "זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו… וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹא אָכַל בַּטּוֹבָה. יַחַד עַל עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם" (כג-כו).

הוכחת הרֵעים (כז-לד)

איוב מקדים את הרֵעים וטוען שאמנם הם יאמרו לו שבתי הרשעים נפגעים: "כִּי תֹאמְרוּ אַיֵּה בֵית נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים" (כח), אך בפועל עוברי אורח יענו שבתי הרשעים עומדים, והעריצים ניצלים מפורענות: "הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּרוּ. כִּי לְיוֹם אֵיד יֵחָשֶׂךְ רָע לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָלוּ" (כט-ל), והם לא חוששים מאחריתם: "מִי יַגִּיד עַל פָּנָיו דַּרְכּוֹ וְהוּא עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם לוֹ" (לא). איוב חותם את מענהו בשאלה: "וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר מָעַל" (לד).

כתיבה: נתנאל שפיגל