תקציר איוב פרק כ"ד

בפרקים כ"ב-כ"ו מופיע מחזור הויכוחים השלישי (והאחרון) בין איוב לרעיו. בפרקים כ"ג-כ"ד מובא מענה איוב לאליפז.

חטאי הרשעים (א-יז)

איוב פותח את דבריו בתלונה: "מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי לֹא נִצְפְּנוּ עִתִּים וְיֹדְעָו לֹא חָזוּ יָמָיו?" (א) - מדוע ה' לא דן את הרשעים בזמנים קבועים, ומדוע אפילו החוזים לא יודעים מתי יגיע יום הדין? מכאן ועד סוף הפסקה מתאר איוב את חטאי הרשעים, ולמעשה רומז שאין לו חלק במעשים אלו. איוב מתאר שני סוגי חטאים: פשעים ביחס לעניים ולחלשים בחברה, למשל: "חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה. יַטּוּ אֶבְיֹנִים מִדָּרֶךְ יַחַד חֻבְּאוּ עֲנִיֵּי אָרֶץ" (ג-ד) ופשעים חמורים כגון רצח, גניבה וניאוף: "לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטׇל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב. וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים" (יד-טו).

קללת הרשעים (יח-כה)

לאחר שאיוב תיאר את מעשי הרשעים, ורמז שאין לו חלק בהם, הוא מקלל את הרשעים שדבקים במעשים אלה. בקללתו חוזר איוב לטענתו הראשונה לפיה האל לא מעניש את הרשעים, ולכן לא נותר לו אלא לקללם: "קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים… רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב… רוֹמּוּ מְּעַט וְאֵינֶנּוּ וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ" (יח-כד).

כתיבה: נתנאל שפיגל