בפרקים כ"ז-ל"א מובאים דברי איוב האחרונים לפני המנולוג של אליהוא (ל"ב-ל"ז) ודו השיח בין ה' לאיוב (ל"ח-מ"ב).
שבועת איוב (א-יב)
איוב פותח את דבריו בשבועה שהוא דובר אמת: "חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי. כִּי כׇל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי. אִם תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה וּלְשׁוֹנִי אִם יֶהְגֶּה רְמִיָּה" (ב-ד), ומדגיש שהוא לא מתכוון "ליישר קו" עם דברי הרעים: "חָלִילָה לִּי אִם אַצְדִּיק אֶתְכֶם עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי" (ה). איוב מגדיר את כל מי שיוצא נגדו כרשע ורומז גם לרעיו: "יְהִי כְרָשָׁע אֹיְבִי וּמִתְקוֹמְמִי כְעַוָּל" (ז). איוב מציין שה' מעניש את הרשעים, ושוב קורץ לרעיו שבעיניו הם רשעים: "אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד אֵל אֲשֶׁר עִם שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד. הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ" (יא-יב).
תיאור הפורענות לרשעים (יג-כב)
איוב מציג כאן את הפורענות ששמורה לרשעים. גם כאן ייתכן שאיוב רומז לעונש שרעיו צפויים לקבל, מכיוון שהוא רואה בהם רשעים. בתיאור הפורענות ניתן למצוא פורענות למשפחתו של הרשע: "אִם יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ חָרֶב וְצֶאֱצָאָיו לֹא יִשְׂבְּעוּ לָחֶם" (יד); רכושו שיעבור לצדיק: "אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ. יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק" (טז-יז); ביתו שייהרס: "בָּנָה כָעָשׁ בֵּיתוֹ וּכְסֻכָּה עָשָׂה נֹצֵר" (יח) וסבל גופני: "תַּשִּׂיגֵהוּ כַמַּיִם בַּלָּהוֹת לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָה. יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ. וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו וְלֹא יַחְמֹל מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָח. יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמוֹ" (כ-כג).
כתיבה: נתנאל שפיגל