לאחר שהרֵעים השתתקו, בפרקים ל"ב-ל"ז מובאים נאומי אליהוא. בפרקים ל"ו-ל"ז מובא הנאום הרביעי של אליהוא.
המשך תיאור נפלאות האל (א-יג)
פרקנו ממשיך בצורה ישירה את תיאור אליהוא את נפלאות האל בבריאה. בהמשך לתיאור ירידת הגשמים, ממשיך אליהוא לתאר את הרעם והברק: "אַחֲרָיו יִשְׁאַג קוֹל יַרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ וְלֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ" (ד), השלג: "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ" (ו) והסופות: "מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה וּמִמְּזָרִים קָרָה. מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק" (ט-י). אליהוא מבהיר שכך האל מעביר מסרים לבני האדם: "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפׇעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה" (יב).
פנייה לאיוב (יד-כב)
אליהוא פונה בשלב זה לאיוב וממטיר עליו שאלות רטוריות הנוגעות לגדולת ה' בנושא שעסק בו קודם לכן. אליהוא פותח בקריאה לאיוב להאזין: "הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹב עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן נִפְלְאוֹת אֵל" (יד) וממשיך בשאלות כמו: "הֲתֵדַע בְּשׂוּם אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם וְהֹפִיעַ אוֹר עֲנָנוֹ?" (טו); "הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע?" (כ). מטרת השאלות היא להבהיר לאיוב שה' נכבד ונשגב ולא ניתן לדעת ולהבין את הנהגת ה' בעולם.
חתימה (כג-כד)
אליהוא חותם את נאומיו בהצהרה: "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה. לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כׇּל חַכְמֵי לֵב" (כג-כד).
כתיבה: נתנאל שפיגל